ראש חודש טֵבֵת התשפ״ה

את אור המאמר אני מקדיש לילד המדהים, אביתר סספורטס-אבוחצירה, שחוגג השבוע את יום ההולדת שלו, יהי רצון שהוריו יזכו לרוות נחת ממנו.

ואת הכוח המאמר אני מקדיש לאליהו אלקובי, זכרון צדיק לברכה, שבשבת פרשת מקץ עזב אותנו כשהוא זקן ושבע ימים, יהי זכרו ברוך.

לעוזרי האישי, הכי יקר, מושיק, מזל טוב ענק לרגל יום הולדתך, אני מייחל מכל הלב שתתחתן בטוב, באושר ושהנישואין יהיו נכונים לך. מוקיר ומעריך הרב דוד.

לעוזרת הכי אישית של שוש, חיה ספיר, מזל טוב ענק ליום הולדתך, הרבה נחת והרבה הצלחה.

״ראש חודש הוא שורשם של כל חגי ישראל שכן כל המועדים נקבעים על פי תחילת החודש. אומר הקב״ה למשה רבנו: ״החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה (שמות פרק יב פסוק ב), ״מציאות בה מתחילה עצמאותכם״, והוא המפתח לקביעת המועדים. ״מועד״ מלשון ״מפגש״. אך בשונה ממלאכי השרת הקבועים במלאכתם, נותנת התורה לעם ישראל את האחריות לקביעת המועד של המפגש: ״אשר תקבעו אתם״ מעבירה את כובד האחריות מגורל שמימי לאחריות אישית ולאומית. מאז ועד היום אנו מציינים את הלוח העברי, שהוא נבדל ושונה מן הלוח השמשי. והוא הפך להיות מרכיב חשוב לזהות יהודית.

בתפילת המוסף אנו אומרים ״ראשי חדשים לעמך נתת זמן כפרה לכל תולדותם״. ראש חודש מהווה בעם ישראל זמן תשובה, חשבון נפש ויום כפרה על מעשים שליליים שעשינו בחודש שעבר (״לכל תולדותם״), ובכך להתחיל את החודש החדש מתוך תקווה ואמונה שאכן החודש הבא עלינו יהיה לטובה ולברכה בכל מעשינו .הכפרה שבכל ראש חודש קשורה לתשובה והכפרה שיש בתחילת השנה – בראש השנה. כשם שבתחילת השנה יש חותם של התחלה פנימית נפשית חדשה שנעשית על ידי תשובה אל ה', כך יש בכל ראש חודש התחלה חדשה וקריאת כיוון להתחדשות ולשיפור מעשינו. 

כדי להבין את משמעותו המלאה של ראש חודש, ואת קדושתו ככלי להתפתחות רוחנית, מומלץ לעיין במאמר מקיף בנושא בקישור הזה: ראש חודש.

חודש טבת

חודש טבת הוא הרביעי לפי מניין החודשים שמתחיל בחודש תשרי, והעשירי במנין החודשים המתחיל בחודש ניסן, מזלו הוא מזל גדי, השבט המיוחס לו הוא שבט דן.

השם טבת כמו שמות שאר החודשים, עלו עם עם ישראל מבבל ומקורו מהמילה האכדית ״טביתו״ הקשור לפועל האכדי ṭebȗ טֶבּוּ, המקביל לפועל טָבַע, בשיאם של ימות החורף מתחילה צמיחה נסתרת של המחזור הבא בטבע כולו.

חודש טבת הינו חודש בו הגוף הפיזי נפשי, נהנה מן הגוף המנטלי רוחני , דהינו, המעשים הטובים שאנו עושים באמצעות גופנו, משחררים אותנו מהמסכים-אמונות שגויות שהדמיון שָׁבָה אותנו בקסמיו ושם אותנו ב hold, ומאלץ אותנו לְהַחזִיק בדברים שלא קשורים למציאות. חודש טבת הוא החודש החזק ביותר בלוח השנה, כיוון שהסגולה שלו מאפשרת לנו לשלוט במציאות הגשמית. ממש כוח כזה שיכול לעזור לנו להשתחרר ממבנים שלא מאפשרים לחיות כראוי בהווה.

המבנה הרוחני של חודש טבת

אחת האמונות הכי שגויות שאנו מחזיקים אומרת שתפקידו של החושך להגדיר את חיינו ואת ההויה שלנו באמצעות ה"כישלונות" שלנו, את הקשר שלנו לעצמנו דרך דימוי נמוך, מסרים שליליים עצמיים, ביקורת משתקת. לעזרתנו מגיע האור הנסתר של חודש טבת ועוזר לנו לתקן את האמונה השגויה, ואור זה מבהיר לנו שדווקא בתוך החושך הכי גדול טמון האור הכי גדול.

י"ב חודשים – כנגד י"ב צירופי שם ה'

על מהות י״ב החודשים אנו למדים מפסוק בישעיה: ״בִּטְחוּ בַיהוָה, עֲדֵי-עַד: כִּי בְּיָהּ יְהוָה, צוּר עוֹלָמִים״. הקב״ה בכל רגע ורגע מהווה–מחיה את העולם על ידי גילוי אורות השפעה בשנים עשר פעימות קבועות, כל חודש לפי תכונתו. בכל ראש חודש ישנו צירוף אחר של אותיות שמו של הקב"ה. אומר רבי חיים מוולוז'ין העולם הוא אותו עולם, אך המוטיבציה לבריאתו השתנתה בהתאם לצירוף האותיות המבטאים את גילוי האור של הכוחות הרוחניים והנפשיים הבאים לידי ביטוי בחודש, למרות הקביעוּת הידועה מראש יש לנו יכולת השפעה רבה על הצורה שבה מופיעה התכונה של כל חודש, וזאת על ידי עבודה על אותו ערך הקשור לאותו חודש.

גילוי צירוף אור ההשפעה של חודש טבת המאיר של שֵׁם הֲוָיָה לחודֶש טבת הוא: ה-י-ה-ו היוצא מסופי התיבות: גַּדְּלוּ לַיהוָה אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו.

הוויה זאת מאפשרת לנו להודות על כל הטוב שזכינו בו, שמאיר בתוכנו את המקומות החשוכים שלא היה לנו את הכוח להתעמת איתם, ולפתור את הכאב שמחזיק אותם בתוכנו.

התכונה של חודש טבת היא מידת הכעס 

האיבר הדומיננטי בחודש טבת הוא הכבד. כשהכבד במצב חיובי-חיוני, הוא מאפשר עשיה מתוך זרימה, ולצערי כשהוא נמצא במצב שלילי-חוסר חיוניות, הוא מסמן כעס, תסכול וחוסר עשייה.

המהות של חודש טבת היא איכות של תנועה, המחברת ברמת היום יום, בין הגלוי לבין הנסתר, בין התכנית לבין ההוצאה לפועל, בין אינטואיציה לבין הפעולה, בין זמן של עשיה לבין זמן של עיכול. 

פעמים רבות כשבני אדם נמצאים בסביבה לא מתאימה להם – חברה, בית ספר, ישיבה, מקצוע, מערכת יחסים לא ממומשת – הם לא מקבלים את מה שהם צריכים כדי להתפתח. הגדילה שלהם נתקעת, הם ירגישו שהם לא יכולים לממש את עצמם, והדבר משפיע בהכרח על המציאות שבה הם חיים. חודש טבת מאפשר לנו לראות בצורה ברורה את הדרך למטרה. כשמתחילים להיות ממוקדים במטרה ללא קיבעון לרעיון או לדפוס מחשבה, נגלות מספר אפשרויות לפתרון בעיה. 

לכעס שלנו יש כמה מלבושים. אחד המלבושים הוא כעס מעודן, שהוא קצת ההפך מכעס תוקפני שבו אנו מאבדים שליטה על עצמנו. ולאבד שליטה זה לאבד את מה שעושה אותנו לבני אדם, את צלם אלוהים שבנו. לכן, אחד היעדים המרכזיים של עבודה רוחנית בכל מקום הוא להתעלות מעל הכעס. זהו כעס ענייני שבא לשרת מטרה, לא לפרוק זעם, והוא מגיע מתוך נפש שלווה ונינוחה. 

מה הקשר בין ראיה לכעס?

הכעס מגיע בגלל שהפסקנו להשתמש בראיה הפנימית שלנו. עניינו של חוש הראייה הוא לפתח ראיית עומק, לראות מבעד לפני השטח ולחזות ברבדים הפנימיים של המציאות. והנה, אחד הדברים העיקריים שראיה פנימית מעניקה לנו הוא הכוח להתעלות מעל כעסים. המעמיק לראות את המציאות כפי שהיא, יכול להסתכל מבעד לדבר המכעיס, להציבו בהקשר רחב, להשקיט את הכעס ולשקול בקור רוח את התגובה הנכונה בה יבחר. ותמיד עלינו לחפש את הטוב הסמוי מבעד לדברים הרעים שקורים, לנו או לאחרים.

עבודת תיקון המידות בנויה בעיקר מעידוּנן, טיפוחם של חושים דקים ורגישים. אך כשאנו עוסקים בכך, עלינו להיזהר מפני עידון יתר – מצב שבו מרוב עדינות אנו מוצאים עצמנו משותקים נוכח פשעים ועיוותים גלויים, חסרי יכולת להגיב כלפיהם בתקיפות הראויה. במין הפוך על הפוך, עדינות יתר מובילה לסוג של גסות וקהות חושים. עדינות שלמה, אפוא, היא עדינות המודעת למגבלותיה, המסוגלת, ברגעי הצורך, להניח עצמה בצד ולפנות מקום גם לכעס צודק.

העבודה העיקרית בחודש זה היא היכולת לדעת כיצד לתעל את הכעס והתסכול לעשיה, ולהבין מתי ועל מה ראוי לכעוס. הכעס אינו פסול מעיקרו. כמו כל תכונה אחרת בנפש, לא צריך לדכא אותו אך גם לא לתת לו חופש ללא גבול, אלא לווסת ולכוון אותו. מרבית הכעסים הם חיצוניים ושליליים, אך ישנם כעסים הנובעים מתוך דאגה ואכפתיות, ואדרבה – הימנעות מהם היא השלילית.״

חודש טוב ומבורך