ראש חודש אִיָּר התשפ״ה

״ראש חודש הוא שורשם של כל חגי ישראל שכן כל המועדים נקבעים על פי תחילת החודש: ״וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר. הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם, לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה״. מציאות בה מתחילה בו עצמאותכם, והוא המפתח לקביעת המועדים. ״מועד״ מלשון ״מפגש״. הקב״ה מבקש ללמד את עם ישראל את סוד המפגש. אך שונה ממלאכי השרת הקבועים במלאכתם, נותנת התורה לעם ישראל את האחריות לקביעת המועד של המפגש: ״אשר תקבעו אתם״. ומעבירה  את כובד האחריות מגורל שמימי לאחריות אישית ולאומית. מאז ועד היום אנו מציינים את הלוח העברי, שהוא נבדל ושונה מן הלוח השמשי. והוא הפך להיות מרכיב חשוב לזהות יהודית.

השפעת הכוח הרוחני על התכונה של החודש 

הקב״ה מוריד לעולם כוח השפעה מיוחד בשנים עשר פעימות קבועות לשנים עשר החודשים וכל חודש מאיר בתכונתו. בראש חודש אנו קולטים  את אותו כוח השפעה שביכולתו לקדש את הזמן. קדושת הזמן הזו, החוזרת בכל חודש, משמשת עבורנו ככלי להתפתחות רוחנית. כל חודש הוא בעצם ״פוטנציאל״ להתחדשותו של האדם בתחומים שונים בחייו.

כדי להבין את משמעותו המלאה של ראש חודש, ואת קדושתו ככלי להתפתחות רוחנית, מומלץ לעיין במאמר מקיף בנושא בקישור הזה: ראש חודש.

י״ב חודשים כנגד י״ב צירופי שם ״הֲוָיָה״

צירופי אותיות השונים של שם ״הֲוָיָה״, מציינים את כוונותיו של הבורא בבריאה, מה הטעם לבריאה. בתפילת שחרית של שבת אנו אומרים: ״המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית״. מה כוונת משפט זה, והרי אנו יודעים כי הטבע הוא קבוע והעולם אינו משתנה? אלא רבי חיים מוולוז'ין בספרו נפש החיים מסביר, שבכל  רגע ורגע ישנו צירוף אחר של אותיות שם ״הֲוָיָה״ של הקב"ה. העולם הוא אותו עולם, אך המוטיבציה לבריאתו השתנתה בהתאם לצירוף האותיות. בכל תכונה (התכונה של חודש אייר היא הרהור דרך המחשבה שיוצרת מציאות) הקשורה לאותו חודש ישנה הנהגה שמכוונת אותה, בתוך הנהגה זו ישנה מציאות מסודרת וקבועה, אך עם אפשרות לשנות את הגוון שלה, באמצעות שני מעגלים, חיצוני ופנימי:
המעגל החיצוני – כל האירועים שאנו חווים באמצעות היקום והאנושות.
המעגל הפנימי הוא התוכן המנטלי-רגשי שאנו באים במגע איתו.

בדרך כלל חלקים רבים מהתנועה שלנו נמצאים בהסתרה, וכשהם נגלים לעיננו הם הופכים את התנועה למובנת ואפשרית לשימוש במציאות היום-יומית.

צירוף המאיר של שֵׁם הֲוָיָה לחודֶש אייר ״י-ה-ה-ו״, היוצא מראשי התיבות של הפסוק: יִתְהַלֵּ֣ל הַמִּתְהַלֵּ֗ל הַשְׂכֵּל֮ וְיָדֹ֣עַ״ – אִיָּיָּר-״אֲנִי. ה׳ רֹפְאֶךָ״.

כוח השפעה של חודש אייר הוא האור. שמאיר לנו על החיסרון שמכניס שליליות בכל הרהורים ומחשבה – שגורמת לנו להיות בהֵיעָדֵר נוכחות, ברגע שאנחנו קולטים את אותו כוח ההשפעה אנחנו מתחילים לתת חשיבות לחלקים החסרים שהתרגלנו לחיות בלעדיהן ולהכניס אותם בעשייה היומיומית שלנו.

כוח ההשפעה הרוחני של חודש אייר עוזר לתעל את התכונה של חודש אייר שעוזרת לנו לשנות את הַהַשָגָה (הַגָעה לתכלית מבוּקֶשֶת) –  הצורה שבה אנו משיגים ותופסים את המציאות שלנו, שתקבע את שקורה לנו, את חוויות החיים שלנו ואת תוצאותיו, שכן האדם הוא תבנית נוף מולדתו. משמע, איך שגדלנו, חונכנו ולמדנו לתפוס ולהבין את המציאות, כך נחווה אותה. אם עולם האמונות והתפיסות שלנו הוא של סבל כך גם נחווה את חיינו, ותפקידו של  כוח ההשפעה של חודש אייר לעזור לנו לבחור נכון ולהתחיל לחיות את החיים בצורה נכונה לנו.

חודש אייר רווי בעצב ושמחה ששניהם מכילים אורות גבוהים באמתחתם שנוכל להיעזר בהם כדי להתקדם.

הראשון במעלתו אותו חווינו בשבוע שעבר בתאריך כ״ו בניסן היה יום השואה והגבורה.  

השני במעלתו, אותו נחווה ביום שלישי בערב הוא יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה.

השלישי במעלתו אותו נחווה ביום רביעי בערב הוא יום העצמאות שבעים ושבע למדינת ישראל. 

הרביעי במעלתו הוא פסח שני שחל בתאריך י״ד באייר שעליו נדבר הרבה.

החמישי במעלתו הוא י״ח באייר, ל״ג בעומר, יום הילולות של רשב״י רבי שמעון בר יוחאי ויום סיום האבל על מותם במלחמה של עשרים וארבע תלמידים של רבי עקיבא עליו השלום.

השישי במעלתו, גדול המקובלים – הרמח״ל, הרב חיים לוצאטו שיום פטירתו יחול בתאריך כ״ו באייר.

השביעי במעלתו הוא יום ירושלים שיחול בתאריך כ״ח באייר. 

השמיני במעלתו הוא שמואל הנביא שיום הילולות יחול בכ״ח באייר.

עם אורות כאלו נוכל לתלות כל משבר ולהפוך אותו להצלחה במציאות היומיומית שלנו״.