הכנה לפורים התשפ״ה

מאמר ראשון – יום שלישי בערב

״חגי ישראל מתארים תחנות בדרך ההתפתחות הרוחנית של כל אחד מאיתנו כאדם, ושל כולנו יחד כאומה. בתהליך זה ישנם שלושה מרכיבים עיקריים: הראשון הוא החיבור שלנו לקב״ה, השני הוא החיבור שלנו לעצמנו בלבד, והשלישי, יצירת קשרי ערבות הדדית בין בני אדם. הקשרים האלה נוצרים בהדרגה, שלב אחרי שלב, ובכל פעם הם מתגלים ביתר עמקות. כל רמה חדשה של קשר היא תחנה בדרך לשלב הסופי בתהליך – חיבור ואיזון מושלם בין כל בני האדם בבריאה כולה לבין הקב״ה. את רמת הקשר החדשה שמתגלה בכל שלב, אנו חוגגים ומציינים בכל חג.

אמרו חכמינו: "כל המועדים עתידים להתבטל, וימי הפורים אינם בטלים לעולם, שנאמר: 'וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים' (אסתר ט', כח). אמר רבי אליעזר: אף יום הכיפורים אינו בטל לעולם, שנאמר: 'והיתה זאת לכם לחֻקת עולם'… (ויקרא ט"ז, לד)"

לפני שנכנס למשמעות של חג הפורים, נתבונן תחילה בחיבורים התודעתיים בין יום כיפור לחג פורים. מהות יום הכיפורים מתומצת במשפט זה: ״כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְהוָה תִּטְהָרוּ״. יום כיפור הוא יום בו מתכפרים כל עוונותינו, יום בו אנו פותחים דף חדש בין אדם לעצמו (אדם המודע לאחריות הסובבת אותו – עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר) ובין  אדם לחברו (אדם אחר המודע לאחריות הסובבת אותו – עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר,עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ). ואותה מודעות היא זאת המאפשרת לקיים מערכת יחסים בינינו לבין הקב״ה. 

כיצד בדיוק זה קורה? אם חטאנו, עווינו פשענו, מערכת היחסים נהרסה. והמסכים, העברות-חטאים-עוונות שעשינו, יוצרים חיץ בינינו לבין הקב״ה. דרך מסכים אלו מתחיל להיוולד בתוכנו רצון המרחיק אותנו מהקב״ה, שלא מאפשר לנו לקיים תהליך רוחני וחומרי יחד. אותו רצון שנולד בתוכנו עקב המסכים גורם לנו לעשות דברים אותם הקב״ה ביקש שלא נעשה, כלומר עברנו על רצונו של הקב״ה. הוא רצה משהו ואנו עשינו אחרת.

הדרך היחידה לשחרר את החיץ שנבנה בגלל מעשינו המקולקלים שנעשו בגלל חוסר מודעות למעשה עצמ היא ליצור חיבור מחדש בינינו לבין הקב״ה, מעין כביש עוקף רצון, דרך המתחברת ישירות אליו. ואם יש בינינו קשר עצמי כזה, גם אם נכשלנו ולא קיימנו את רצונו במשך השנה הוא עדיין יסלח לנו. אותו הקשר מגיע ביום כיפור לידי ביטוי על ידי כך שאנחנו צמים ומתנזרים מתענוגות העולם הזה ומתרכזים רק בתודעות החסר שהביאו אותנו לידי עשיית חטאים במודע שמולידים בתוכנו רצונות של חסר תודעתי.

לעומת זאת בחג הפורים אנו מושפעים מאור האיחוד ומתוך כך נולדת בתוכנו תודעה שעוזרת לנו להיות יותר טובים לעצמנו ויותר טובים לאחרים, וכמובן מאוחדים. בראש חודש אדר ובמיוחד בחג הפורים, חלים עלינו שני כוחות, הראשון, כוח שמושך שמחה לחיינו, והכוח השני הוא הכוח של נפרדות (מתנגד לכל חיבור נכון שאנו עושים) שלא מאפשר חיבור למרחב התודעתי שאנו מתקיימים בו, כפי שהמן אומר לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: ״וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ״.

כדי לשחרר את כוח הנפרדות מעלינו, אסתר המלכה קודדה לנו שלושה ימים לפני חג הפורים, כוח של איחוד שמשחרר את כוח הנפרדות (מתנגד לכל חיבור נכון שאנו עושים). בעזרת שלושת הימים לפני חג פורים שאסתר המלכה קודדה, י״א-י״ב-י״ג באדר, אנו יוצרים היפוך בתוכנו: ״וְנַהֲפוֹךְ הוּא״, ומקבלים את עצמנו ואת כל אחינו עם ישראל בסבר פנים יפות ומאירות. וממש אותו אור ההשפעה של חג פורים מתגלה דרך הנפרדות (מתנגד לכל חיבור נכון שאנו עושים) כל האירועים הטראומטיים שאנו עוברים בחיינו ואנו מתחילים להתמודד איתם דרך כל הזוהמה והכיעור. דווקא שם אור ההשפעה מופיע ועוזר לנו לשחרר את הרצון שנולד בתוכנו, ודווקא שם אפשר להשיג את ההיפוך בצורה הכי טובה.״