ספירת התפארת

״ספירת התפארת מייצגת את המהות הרגשית שמחברת אותנו לאמת הפנימית שלנו באמצעות אחדות הניגודים (התנהלות רגשית ותגובה רגשית) שבתוכנו. מתוך מפגש זה נוצרת מציאות חדשה שמאפשרת לנו לחיות בשלום עם עצמנו. ומתוך אחדות זו אנו מצליחים לעזור לזולת ולראות את האדם האחר מעל הצרכים האישיים שלנו, גם כשצרכיו שונים או מנוגדים לשלנו, ולנהוג ברוחב לב.

יום ראשון בערב, חמישה עשר יום לעומר, ל׳ בניסן, מתחילה החסד שבתפארת. יום זה הוא כולו חסדים של נתינה אבל עם הכנסת אמת נקיה בעשיית הנתינה, כלומר נתינה טהורה ללא אינטרס.  

יום שני בערב, שישה עשר יום לעומר, א׳ באייר, ספירת הגבורה שבתפארת. מידת האמת מבקשת מאיתנו להיות יעילים וממוקדים בזמן שאנו נפגשים עם הבעיות שהאדם האחר מביא לפתחנו כדי לקבל עזרה מאיתנו. הפעלת שיקול דעת, מתי לדבר ומתי להקשיב ולהבין שהעזרה שאנו מגישים לזולת לא יכולה לקבל ביטוי של צרכנו אלא תגובה לצרכיו של המקבל.

יום שלישי בערב, שבעה עשר יום לעומר, ב׳ באייר, ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, מידת התפארת שבתפארת. למעשה זו הספירה הכי קשוחה, כי מידה זאת מבקשת מאיתנו למזג בתוכנו את כל הרגשות מאהבה עצמית ואהבת הזולת לבין ביקורת עצמית וביקורת על הזולת. 

כשאנו מצליחים למזג רגשות אלו, מידת זו מסייעת  לנו להבין את הסיבה שאנחנו ביקורתיים כלפי עצמנו וכלפי הסביבה ועוזרת לנו לשחרר ולבחור בתנועה שיש בה אהבה ורוחב לב לעצמנו ולסביבה שאנו חיים בתוכה. לאחר שהבנו את זה נוכל להתבונן בפרק מפרקי אבות: ״רַבִּי אוֹמֵר: אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם? כֹּל שֶׁהִיא תִּפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ, וְתִפְאֶרֶת לוֹ מִן הָאָדָם״. זה כבר ממש קשוח, מידה זו היא האמצע של האמצע. כמה קשה להיות מדויקים. לומר בדיוק את הדבר הנכון, לא פחות ולא יותר. לא מוגזם מדי ולא חלש מדי. לשמור על איזון בתזונה, בשינה, בזמן עם המשפחה, בעבודה. הכל מורכב כל כך. לכן מידה זו ממש חשובה לתהליך שאנו עוברים בימי ספירת העומר. 

יום רביעי בערב, שמונה עשר יום לעומר, ג׳ באייר, ערב יום העצמאות שבעים ושבע שנה למדינת ישראל. מידת הנצח שבתפארת. מידת הנצח (התמדה נטולת קונפליקט) שבתפארת (שמירת האיזון לאורך כל הדרך) עוזרת לנו לשמור על האיזון בין הרצון שלי להצליח במשימה לבין כוחות פנימיים שמחלישים אותנו ואומרים לנו שאין אפשרות להגיע למטרה. רק על ידי עקביות והתמדה אנו יכולים להשיג את מה שנדמה לפעמים כבלתי מושג, ועל זה נאמר בתהילים: ״יְגִיעַ כַּפֶּיךָ, כִּי תֹאכֵל; אַשְׁרֶיךָ, וְטוֹב לָךְ״.

יום חמישי בערב, תשעה עשר יום לעומר, ד׳ באייר, מידת ההוד שבתפארת (הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ). מידת ההוד (גילוי היופי הפנימי החבוי בתוכנו) שבתפארת (גילוי היופי הפנימי החבוי באדם האחר) מסייעת לנו ללמוד איך להשתייך למשהו שהוא שלם וגדול מאיתנו להיות באיזון מצד אחד, להיות פתוחים כדי לקבל את הטוב שמגיע אלינו באמצעות השלם הגדול, ומצד שני לשים לב לא לאבד את הזהות שלנו בתהליך שמביא אותנו לעליית מדרגה במסע שלנו.

יום שישי בערב, עשרים לעומר, ה׳ באייר, מידת היסוד שבתפארת. מידה זו היא נקודת החיבור האנושית, מצד אחד מידה זו מבקשת מאיתנו לפתח את הנכונות שלנו להיות קשובים לצרכים ולרצונות של הזולת, ומצד אחר יש בה גם מקום לבטא את הצרכים והרצונות שלנו. מידה זו עוזרת לנו לתת את המרחב לזולת מבלי לצמצם אותנו, והתוצאה תהיה קרבה בין אנשים ולא גורמת לכל אחד להתבצר בעמדתו, להתרחק ולהסגר אלא להיפתח ולהיות בזרימה ומודעות לרצונות ולצרכים שלנו ושל הזולת .וכך מתפתחת אצל הזולת היכולת להיות  פתוח יותר לשמוע מה הם הצרכים שלנו. 

יום שבת בערב, עשרים ואחד יום לעומר, ו׳ באייר, מידת המלכות שבתפארת, דיוק הרצון הפנימי. ​זהו השלב הסופי של שבוע התפארת, מידה זו מצריכה מאיתנו דיוק של של המסר  שברצונו להעביר. לשם כך, ראשית, נצטרך להגדיר לעצמנו מהו בדיוק הרצון שלנו. לאחר שהבהרנו לעצמנו  את הרצון, נצטרך להביע את המסר באופן ברור. כמו כן, על המסר להיות מועבר בצורה שאינה מגיעה בטענות או דרישות מהזולת. יהיה עלינו לבטא את המסר בצורה של בקשה, באופן שהזולת יכול לסרב. בדיוק כמו שמבקשים טובה משכן או מכר, אם הוא מסרב נקבל זאת בהבנה, בלי להפעיל את רגשות האשם. זהו הסתיימה לה שבוע של מידת התפארת״.