את המאמר אני מקדיש לשתי צדקניות שהשבוע פקידת שנתם: 

הרבנית זהבית ברבי, זכרון צדקת לברכה שיום פטירתה יחול במוצאי שבת קודש' כ״ט באדר התשפ״ה.

הצדקת ציפורה מזרחי, זכרון צדקת לברכה, שיום פטירתה יחול ביום שלישי, ג׳ ניסן התשפ״ה.

מתוך המאמר אני מברך בהרבה כוח את רונן, ברק, צחי ואילן מזרחי, בהצלחה ובבריאות גדולה ושולח כוחות של מרפא לאישה היקרה סטפי גאייר. 

אנו מברכים את ליאור ובר דרור שזכו להכניס את בנם רני בברית המצווה, יהי רצון שתזכו לגדל אותו באושר ובנחת ולמעשים טובים.

ראש חודש נִיסָן

״ראש חודש הוא שורשם של כל חגי ישראל שכן כל המועדים נקבעים על פי תחילת החודש. אומר הקב״ה למשה רבנו: ״החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה״.מציאות בה מתחילה בו עצמאותכם״, והוא המפתח לקביעת המועדים. ״מועד״ מלשון ״מפגש״. הקדוש ברוך הוא מבקש ללמד את עם ישראל את סוד המפגש. אך שונה ממלאכי השרת הקבועים במלאכתם, נותנת התורה לעם ישראל את האחריות לקביעת המועד של המפגש: ״אשר תקבעו אתם״, ומעבירה את כובד האחריות מגורל שמימי לאחריות אישית ולאומית. מאז ועד היום אנו מציינים את הלוח העברי, שהוא נבדל ושונה מן הלוח השמשי, והפך להיות מרכיב חשוב לזהות יהודית. 

כדי להבין את משמעותו המלאה של ראש חודש, ואת קדושתו ככלי להתפתחות רוחנית, מומלץ לעיין במאמר מקיף בנושא בקישור הזה: ראש חודש.

כוח ההשפעה של ראש חודש ניסן הוא כל כך חשוב בחיינו מפני שהוא החודש הראשון שתוכנן בראשיתו להכניס את האמונה בעם ישראל בכלל, ובאדם – בפרט, שאנחנו אכן מסוגלים לחלץ את עצמנו מאירועים רוחניים שמקבלים משמעות רגשית שלילית שלא אפשרו לנו לנהל את עצמנו בשגרה, ולתת עדיפות לכוח הפנימי להחזיר הביתה את הרצונות שעדיין נמצאים בשעבוד. זאת הסיבה שראש חודש ניסן מקבל מהקב״ה משמעות חדשה: ״החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה״, שאומר לנו שהוא הראשון ומשמעותו – חופשי, עצמאי, בלתי תלוי באחרים. אין דבר לפניו שהוא תלוי בו ונמשך ממנו, הוא ראשון, הוא מוביל, יש לו תכונה של ראש. זה מאפשר לנו את התבוננות במצב הקיים ומאפשר לנו להכניס אלמנטים חדשים בכל תחומי החיים החסרים בנו, כגון התפתחות  ברמה הרוחנית, ברמה המנטלית, זוגיות, פרנסה, ריפוי הגוף והנפש, ובמיוחד אלו הרוצים  את המשך הדורות, כלומר לחבוק תינוק או תינוקת ועוד.

כדי להצליח להתבונן במצבנו ברמה הנכונה לנו, ולהיות ראשוניים, עלינו להבין שבראש חודש ניסן מתבצע תהליך של שינוי עמוק ברצון הפנימי והקולקטיבי – הכללי, שאנו בפרט מושפעים ממנו לאורך כל השנה. כיוון שעם ישראל לדורותיו היה משועבד בארץ מצרים, לכן כל הרצונות והמאוויים הפנימיים נבעו מתוך תודעת שעבוד, חוסר (״רצונות משועבדים״ תפקידם לדרבן את אדם הנשלט לחפש את האושר, ביטחון, אהבה והערכה, מחוצה לו), ברגע שעם ישראל קיבלו עליהם את ראש חודש שהוא שער לזמן היהודי, כל תפיסת המציאות מקבלת תפנית המאפשרת להחזיר את רוב הרצונות הנמצאים בתודעת שעבוד בחזרה אלינו (ומצב זה מאפשר לנו לחוות בתוכנו ביטחון, שקט, אושר, שמחה ואהבה אמיתיים וקבועים. כאלה שלא ניתנים להילקח מאיתנו, שניתן להתחבר אליהם בכל זמן ובכל מקום).

י"ב חודשים – כנגד י"ב צירופי שם ה'

הקב״ה בכל רגע ורגע מהווה – מחיה את העולם על ידי גילוי אורות השפעה בשנים עשר פעימות קבועות, כל חודש לפי תכונתו. בכל ראש חודש ישנו צירוף אחר של אותיות שמו של הקב"ה. העולם הוא אותו עולם, אך המוטיבציה לבריאתו השתנתה בהתאם לצירוף האותיות. עכשיו למרות הקביעוּת הידועה מראש יש לנו את יכולת השפעה רבה על הצורה שבה מופיעה  התכונה של כל חודש, וזאת על ידי עבודה על אותו ערך הקשור לאותו חודש. הֲהֲוָיָה המשוייכת לחודש נִיסָן היא: ״י-ה-ו-ה״, הלקוחה  מספר תהילים: ״יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם, וְתָגֵל הָאָרֶץ; יִרְעַם הַיָּם, וּמְלֹאוֹ״.

גילוי אור ההשפעה של חודש ניסן עוזר לנו לשחרר את תודעת החסר הנשלטת בצורה שלמה תחת הרצונות המשועבדים המנהלים אותנו ביד רמה, לא מאפשרים לתנועה הפנימית שלנו להגיע לידי מימוש ומשאירים אותה תחת שעבוד הנמצא ברמת הפוטנציאל ללא יכולת לממש אותו.

כפי שהסברנו, לעזרתנו מגיעים אותם ניצנים שמקבלים את הֲחַיּוּת מגילוי אור ההשפעה, שהוא חלון בזמן שמעניק לנו את היכולת לסלק את העבדות שנובעת מרצונות המשועבדים לכל דבר שהוא לא בר השגה בשבילנו. 

בראש חודש ניסן ישנם ארבעה סוגי גאולה: ״וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם – וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם – וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם – וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל-הָאָרֶץ, אֲנִי יְהוָה״. למעשה שחרור הכוח הפנימי מהרצונות המשועבדים זהו אחד מארבעת סוגי הגאולה, וזאת היציאה משעבוד לגאולה, מעבדות לחירות אמיתית, זאת על ידי שנפתח את השער הפנימי למודעות האחדות. לכן בכל פעם שאנו חווים סיטואציה, בין אם היא חיובית או שלילית, שמפעילה את מנגנוני העבר, נעצור רגע לקחת נשימות פנימה ולשאול את עצמנו, מאיזה מקום אנו מגיבים לסיטואציה, האם התגובה עוזרת לנו להתקדם במסע שלנו או מאיטה את המסע שלנו. 

אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק

כולנו שונים זה מזו. אנו לא חייבים להסכים על כל דבר כדי להיות באחדות. אנו רק חייבים לכבד את הזכות של כל אחת ואחד לעשות את הבחירות שלו. כדי לעורר מודעות זו, כדאי לנו לזכור שבחודש ניסן ישנה התחדשות מתמדת מבחינה פנימית, אנו אמורים לשנות את המודעות לאותה סיטואציה שמנהלת אותנו, ותמיד נזכור שבתוכנו שוכנת נשמה שהיא חלק אלוקה ממעל (חלק מהתודעה שהקב״ה משתמש בה כדי לדבר עם עם ישראל): ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ״. כל  שאר החלקים האחרים שייכים ליקום. לכן חלה עלינו ההגבלה בזמן ובמרחב. זאת הסיבה שאנו חווים בתודעתנו את המחשבות, את הרגשות ואת הצרכים אשר הם אלו שמניעים אותנו במסע שלנו כמשהו נפרד מהשאר, מין אשליה אופטית שמתיישבת בתודעה שלנו ומנהיגה את הרצון שלנו לקבל לעצמנו בלבד, ומפנה את מערכת הרגש כלפי עצמנו וכלפי מעט האנשים הקרובים אלינו, כך היא מעכבת אותנו מלהתפתח חברתית. 

אחד הכשלונות הצרובים בתודעתנו הוא שבכל פעם שאנו עושים טעויות אנחנו מחפשים את הטעות דרך דפוס התנהגות שלנו ששוכן בתוך הרצון לקבל לעצמנו. לכן צריך להבין שלא ניתן לפתור את הבעיה עם אותה צורת חשיבה שיצרה אותה. אבל כשאנו מתחילים לעזוב את הרצון הראשון ומטפסים לכיוון הרצון השני שהוא הרצון לתת לסביבה שהיא מחוצה אלי על מנת לקבל ממנה בחזרה, כאן אנחנו מאפשרים סִינֶרְגְּיָה (פעולה משותפת ומאוחדת בינינו לבין הכלל או האדם האחר). לקחת חלק במסע שלנו שמאפשר לנו לקבל בשמחה עזרה מאדם או מגוף אחר ומאפשר לנו לעזור לאדם אחר ולגוף נצרך אחר. המשימה שלנו היא לפתח בתוכנו את התכונה הזו כדי לשחרר את עצמנו מתודעה זו על ידי הרחבת מעגלי החמלה שלנו, כדי שנוכל לקבל את רוב המבנים בעלי המרקם האנושי שמתהלכים לידנו או בקרבתנו, כך נוכל לראות את היופי המלא במלוא הדרו.

כמה מילים לפני סיום המאמר, חודש ניסן, הוא חודש האביב, בו הכל פורח, ועליו נאמר בתורה: ״כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם״, בו רוב הכוחות המכונסים, הפנימיים, פורצים החוצה. חודש זה הוא הזמן להתחדשות, להשתחררות, להתעלות. לחודש מיוחד זה אנו נכנסים הלילה.״