ראש חודש נִיסָן התשפ״ד

״את מאמר ראש חודש אני מקדיש לצדקת צפורה מזרחי שיום פטירתה חל בג׳ ניסן תשפ״ד, אני מברך את רונן, ברק, צחי ואילן מזרחי, בהצלחה ובבריאות גדולה.

ראש חודש הוא שורשם של כל חגי ישראל שכן כל המועדים נקבעים על פי תחילת החודש. אומר הקב״ה למשה רבנו: ״החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה״ (שמות פרק יב פסוק ב), ״מציאות בה מתחילה עצמאותכם״, והוא המפתח לקביעת המועדים. ״מועד״ מלשון ״מפגש״. אך בשונה ממלאכי השרת הקבועים במלאכתם, נותנת התורה לעם ישראל את האחריות לקביעת המועד של המפגש: ״אשר תקבעו אתם״ מעבירה את כובד האחריות מגורל שמימי לאחריות אישית ולאומית. מאז ועד היום אנו מציינים את הלוח העברי, שהוא נבדל ושונה מן הלוח השמשי. והוא הפך להיות מרכיב חשוב לזהות יהודית.

כדי להבין את משמעותו המלאה של ראש חודש, ואת קדושתו ככלי להתפתחות רוחנית, מומלץ לעיין במאמר מקיף בנושא בקישור הזה: ראש חודש.

חודש ניסן הוא ראשון ומשמעותו חופשי, עצמאי, בלתי תלוי באחרים. אין דבר לפניו שהוא תלוי בו ונמשך ממנו, אלא הוא ראשון, הוא מוביל, יש לו תכונה של ראש. חודש משמעותו התחדשות! התבוננות במצב הקיים ולהכניס בו אלמנטים חדשים בכל תחומי החיים החסרים, כגון התפתחות ברמה הרוחנית, ברמה המנטלית, בזוגיות, בפרנסה, בריפוי הגוף והנפש, ובמיוחד לאלו הרוצים את המשך הדורות, כלומר לחבוק תינוק או תינוקת ועוד.

י"ב חודשים – כנגד י"ב צירופי שם ה'

על מהות י״ב החודשים אנו למדים מפסוק בישעיה: ״בִּטְחוּ בַיהוָה, עֲדֵי-עַד: כִּי בְּיָהּ יְהוָה, צוּר עוֹלָמִים״ (ישעיה פרק כו פסוק ד).

הקב״ה בכל רגע ורגע מהווה – מחיה את העולם על ידי גילוי אורות השפעה בשנים עשר פעימות קבועות, כל חודש לפי תכונתו. בכל ראש חודש ישנו צירוף אחר של אותיות שמו של הקב"ה. העולם הוא אותו עולם, אך המוטיבציה לבריאתו השתנתה בהתאם לצירוף האותיות. עכשיו למרות הקביעוּת הידועה מראש יש לנו יכולת השפעה רבה על הצורה שבה תופיע התכונה של כל חודש, וזאת על ידי עבודה על אותו ערך הקשור לאותו חודש.

הֲהֲוָיָה המשוייכת לנִיסָן היא: ״י-ה-ו-ה״, הלקוחה מספר תהילים: ״יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם, וְתָגֵל הָאָרֶץ; יִרְעַם הַיָּם, וּמְלֹאוֹ״ (תהילים פרק צו פסוק יא).

גילוי אור ההשפעה של חודש ניסן עוזר לנו לשחרר את תודעת החסר הנשלטת בצורה שלמה תחת האגו שמנהל אותנו ולא מאפשר תנועה במרחב בתודעתי. אותם ניצנים שמקבלים את הֲחַיּוּת מגילוי אור ההשפעה, שהוא חלון בזמן שמעניק לנו את היכולת לסלק את העבדות לאגו שלנו, בה אנו כבולים. להניח את האגו תחת שליטתנו, זאת היציאה משעבוד לגאולה, מעבדות לחירות האמיתית, וזאת על ידי שנפתח את השער הפנימי למודעות האחדות. לכן כל פעם שאנו חווים סיטואציה, בין אם היא חיובית או שלילית שמפעילה את מנגנוני העבר, נעצור רגע לקחת נשימות פנימה ולשאול את העצמי שלנו מאיזה מקום אנו מגיבים לסיטואציה ואם התגובה עוזרת לנו להתקדם במסע שלנו או לא, ברוב המקרים התשובה תגיע מהפנים שמסביר לנו שכדאי לשחרר את הסיטואציה, מפני שהיא שוכנת בכוח המדמה ולוקחת את כוחות הנפש לעולם הדמיון. 

כולנו שונים זה מזו. אנו לא חייבים להסכים על כל דבר כדי להיות באחדות. אנו רק חייבים לכבד את הזכות של כל אחת ואחד לעשות את הבחירות שלהם. כדי לעורר את המודעות זו, בעזרת השם מי שירצה להיכנס לתודעת האחדות, אנו פותחים מסע בין שנים עשר ימים מיום רביעי, במשך שעתיים, מארבע וחצי בבוקר עד שש וחצי. במסע זה נלמד להכניס שמחה בכל סיטואציה שנקרית בדרכנו. כדאי לנו לזכור שבחודש ניסן ישנה התחדשות מתמדת מבחינה פנימית, לכן בואו נשנה את המודעות לאותה סיטואציה שמנהלת אותנו.

המהות של חודש ניסן

ברוכים הבאים לחודש ניסן שבו מתקיימת תודעת הַקְנָיַת הֶרְגֵּלִים.
נאמר בתחילת בראשית: ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ״, על פסוק זה מחדש לנו איוב שבתוכנו שוכנת נשמה שהיא חלק מהתודעה של הקב״ה: ״וּמֶה חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמָּעַל וְנַחֲלַת שַׁדַּי מִמְּרֹמִים״, וכל  שאר החלקים האחרים שייכים ליקום. לכן חלה עלינו ההגבלה בזמן ובמרחב. 

זאת הסיבה שאנו חווים בתודעתנו את המחשבות, את הרגשות ואת הצרכים שמניעים אותנו במסע שלנו כמשהו נפרד מהשאר, מין אשליה אופטית של התודעה שלנו. האשליה היא סוג של תודעה שמנהיגה את הרצון שלנו לקבל לעצמנו בלבד ומפנה את מערכת הרגש כלפי עצמנו וכלפי מעט האנשים הקרובים אלינו. המשימה שלנו צריכה להיות לשחרר את עצמנו מתודעה זו על ידי הרחבת מעגלי החמלה שלנו כך שתכיל את כל מבני האישיות שמתהלכים לידנו או בקרבתנו וכך נוכל לראות את היופי המלא במלוא הדרו.

אחד הכשלונות הצרובים בתודעה זו הוא שכל פעם שאנו עושים טעות אנחנו מחפשים את הטעות דרך דפוס ההתנהגות ששוכן בתוך הרצון לקבל לעצמנו. צריך להבין שלא ניתן לפתור את הבעיה עם אותה צורת חשיבה שיצרה אותה, רק כשאנו מתחילים לעזוב את הרצון הראשון ומטפסים לכיוון הרצון השני, שהוא הרצון לתת לסביבה שהיא מחוצה אלי על מנת לקבל ממנה בחזרה, כאן אנחנו מאפשרים לטעות לקחת חלק במסע שלנו, על זה דוד המלך מסביר לנו בתהילים, אדם שמעולם לא חווה חוויה שיש בה טעות הוא אדם שמעולם לא ניסה משהו חדש: ״תְּהוֹם-אֶל-תְּהוֹם קוֹרֵא, לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ; כָּל-מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ, עָלַי עָבָרוּ״.

לסיום חודש האביב שבו הכל פורח, הכוחות המכונסים הפנימיים פורצים החוצה. חודש זה הוא הזמן להתחדשות, להשתחררות, להתעלות. לחודש מיוחד זה נכנסנו היום.״