ראש חודש אדר ב׳ התשפ"ד

״את המאמר אני מקדיש לחייל שחר גינוסר  שנפל בעת תפקידו בתאריך כ״ה באדר 13 במרץ ואחיו צור גינוסר מעניק לו את השיר הזה לתועלתו. שיר של הרב אלחנן ניר:

עַכְשָׁו כְּמוֹ אֲוִיר לִנְשִׁימָה
אֲנַחְנוּ צְרִיכִים תּוֹרָה חֲדָשָׁה.
עַכְשָׁו בְּתוֹךְ הָאֲוִיר שֶׁנִּגְמַר וְהַצַּוָּאר שֶׁנִּמְחַק
אֲנַחְנוּ צְרִיכִים מִשְׁנָה חֲדָשָׁה וּגְמָרָא חֲדָשָׁה
וְקַבָּלָה חֲדָשָׁה וַעֲלִיּוֹת נְשָׁמָה חֲדָשׁוֹת
וּבְתוֹךְ כָּל הַשֶּׁבֶר וְהַמֶּלַח וְהֶחָרָבָה, עַכְשָׁו
חֲסִידוּת חֲדָשָׁה וְצִיּוֹנוּת חֲדָשָׁה
וְהָרַב קוּק חָדָשׁ וּבְרֵנֶר חָדָשׁ
וְלֵאָה גּוֹלְדְּבֵּרְג חֲדָשָׁה וִיחַוֶּה דַּעַת חָדָשׁ
וְאָמָּנוּת חֲדָשָׁה וְשִׁירָה חֲדָשָׁה
וְסִפְרוּת חֲדָשָׁה וְקוֹלְנוֹעַ חָדָשׁ
וּמִלִּים חַדְתִּין-עֲתִיקִין
וּנְשָׁמוֹת חֲדָשׁוֹת-עַתִּיקוֹת מֵהָאוֹצָר,
וְאַהֲבָה חֲדָשָׁה מִתּוֹךְ הַבְּכִיָּה הַנּוֹרָאָה.
כִּי נִשְׁטַפְנוּ כֻּלָּנוּ בִּנְהָרוֹת רֵעִים וּבְאֵרִי
וְאֵין בָּנוּ הַר וְאֵין עוֹד לוּחוֹת
וְאֵין לָנוּ מֹשֶׁה וְאֵין בָּנוּ כּוֹחוֹת
וּבְיָדֵינוּ עַכְשָׁו הַכֹּל
נִתָּן

ראש חודש הוא שורשם של כל חגי ישראל שכן כל המועדים נקבעים על פי תחילת החודש. אומר הקדוש ברוך הוא למשה רבנו: ״החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה״ (שמות פרק יב פסוק ב), ״מציאות בה מתחילה עצמאותכם״, והוא המפתח לקביעת המועדים. "מועד" מלשון "מפגש". הקדוש ברוך הוא מבקש ללמד את  עם ישראל את סוד המפגש. אך שונה ממלאכי השרת הקבועים במלאכתם, נותנת התורה לעם ישראל את האחריות לקביעת המועד של המפגש: ״אשר תקבעו אתם״ מעבירה את כובד האחריות מגורל שמימי לאחריות אישית ולאומית. מאז ועד היום אנו מציינים את הלוח העברי, שהוא נבדל ושונה מן הלוח השמשי. והוא הפך להיות מרכיב חשוב לזהות יהודית.

כדי להבין את משמעותו המלאה של ראש חודש, ואת קדושתו ככלי להתפתחות רוחנית, מומלץ לעיין במאמר מקיף בנושא בקישור הזה: ראש חודש.

חודש אדר הוא החודש השנים עשר והוא החודש האחרון במנין החודשים המתחיל בניסן והשישי לפי מניין החודשים המתחיל בתשרי.

חודש זה מאפשר לנו לשחרר מעצמנו את תודעת הקורבן.
ומאפשר לנו להתקיים בחוויה שמהותה ״אחדות הניגודים״.
מצד אחד – יש משהו משותף מאחד ומחבר בין האנשים.
מצד שני – יש מקום לאנשים השונים לכל גווניהם, דעות שונות, תכונות שונות.
יש מקום עבורי ויש מקום עבור הזולת.
יש לי מקום עם הייחוד שבי – ולזולת, יש מקום עם הייחוד שבו.
זה היופי – המגוון.

כולנו  צריכים  לכבד את מרחב התודעתי שלו עצמנו על ידי התבוננות פנימית. כך נאפשר מקום לחלקים השונים בתוכנו  לבוא לידי ביטוי. וכך נוכל לקבל את השוני של האדם האחר שמהדהד לנו את האירועים שהתרחשו בתוכנו בעבר.
עלינו לקבל את האחר ומי שהוא, ועלינו לקבל את עצמנו עם כל המנעד שבנו.
פעולה פנימית זו תאפשר לנו לקבל את מגוון החלקים שבתוכנו.
שמחה ועצב יחד.
ביטחון והססנות יחד.
ספקות והבנות ערכיות מוצקות יחד.
רצון לשלוט ולהרפות יחד.

תהליך זה שאנו מקיימים בחודש אדר יביא אותנו לשחרר את תודעת הקורבן שבתוכנו. לאחר שאנו משחררים את תודעת הקורבן ומחזירים את הכוח לעצמנו, מתפנה לנו כוח להתנגד לרצון לברוח או להתחבא מעימות או קושי, ולהחליט שנשתמש בכל מה שהחיים מזמנים לנו כדי להתקדם בדרך הרוחנית שהביאה אותנו למימוש הרצונות (מקורם של הרצונות שוכן בכוח המדמה, משם הם עוברים למבנים אידיאלים לאחר עיבוד התהליך ובסופו הם הופכים להיות נגישים לנו – הגשמה). תהליך זה מאפשר לנו להעריך מחדש את דרכנו ולהרחיב את גבולות התודעה שלנו. זה דורש עבודה תמידית – אבל עבודה שבמהות שלה תהיה הנאה רוחנית רגשית מנטלית ופיזית. השפעת השילוב בין שתי האנרגיות הללו יכולה להפוך את החודש הזה מממשות – להתגשמות בפועל.

המזלות וחוקי הטבע

חודש אדר, מזל דגים, מעניק לנו הזדמנויות מיוחדות לשנות את הצער שלנו לשמחה, הספק לוודאות, וחושך לאור.

רבות דובר על עניין המזלות וחוקי הטבע. ידועים דברי חכמינו כי כל עניין המזל וחוקי הטבע, אין הם שייכים לעם ישראל, אלא רק לאומות העולם, שהרי ״אין מזל לישראל״.
ידוע בחכמת ישראל כי בנשמת היהודי ישנן שתי מדרגות-  במדרגה אחת, היא נמצאת בשורשה ומקורה האלוקי, שם היא חלק בלתי נפרד מהקב״ה, והיא למעלה מכל חישוב טבעי והנהגת המזלות. מדרגה שנייה, לעומת זאת, היא כפי הירידה לעולם הזה, לתוך גוף גשמי וחומרי הנמצא בעולם מלא ״קליפות״, ודברים שונים המסתירים ומעכבים אותנו ולא מאפשרים לנו להגיע לייעוד ולתיקון שלנו בעולם הזה. מכיוון שהחלק השני של הנשמה נמצא במציאות שכזו, הרי שיש בו מימד שנתון תחת שליטת המזלות וחוקי הטבע.

אמנם, כל אחד מאיתנו הוא אדם שבו נמצאת נשמה שירדה מתחת כסא הכבוד של הבורא יתברך, נתון תחת השפעת המזלות וחוקי הטבע. אנו נתונים תחת המזלות במידה מסוימת, אך על ידי עבודה על הערך, כלומר העלאת הערך הנמוך לכיוון הערך הגבוה, זאת על ידי עבודה על מערכת הרצונות – כלים ועל מערכת המידות – מידתיות של כל דבר. אנו יכולים להתעלות ולגלות את פנימיות הנשמה שנמצאת מעל המזל- ולשנותו.

וכך מסבירים חכמינו את דברי הגמרא ״אין מזל לישראל״ – דווקא דרגת ״אין״, שהיא המסמלת את התבטלותו של האדם כלפי הקדושה העליונה, היא המזל של ישראל. מסכת תענית הדנה על מהות החורבן שם נותנים הסבר על הקשר בין אירוע רוחני לבין הרגש של אותו אירוע, כדוגמת חורבן בית המקדש שאירע בחודש אב ששם אנו ממעטים בשמחה, לבין חג פורים שאירע בחודש אדר ששם אנו מרבים בשמחה: ״אמר רב יהודה כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה – כך משנכנס אדר מרבין בשמחה״ (תענית דף  כט,עמוד  א).

חז״ל מלמדים שלכל זמן אופי וטבע משלו. אם חורבן הבית הראשון והשני אירע ביום תשעה באב, סימן הוא טבעו של תחילת חודש אב שהוא מועד לפורענות. ואם נס פורים אירע באמצע חודש אדר, סימן הוא שיש לחודש אדר סגולה להפוך את הרע לטוב. השמחה הרגילה היא על הטוב שיש בעולם, אלא ששמחה זו אינה שלימה, כי עדיין יש בעולם גם רוע וצער. אולם כאשר גם הרע מתהפך לטוב, נעשית השמחה גדולה ושלימה. וזה מה שהיה בפורים, שהקב"ה הפך את הרע לטוב והציל את עמו ישראל. ומתוך כך למדנו, שכל מה שנעשה בעולם, אפילו הרע, יתהפך לבסוף לטובה.

יְהִי הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, כִּנְבוּאַת אֲבִי חוֹזֶה וְיִשָּׁמַע בְּבַיִת זֶה, קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה חָזָק יְמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ, אַמִּיץ יַעֲשֶׂה בַּקָּשָׁתֵנוּ וְהוּא יִשְׁלַח בְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, בְּרָכָה וְהַצְלָחָה.

סיום

בראש חודש קיים יסוד של ציפייה לגאולה. שמות החודשים כיום אינם עבריים, הם עלו מבבל. מקורם של שמות החודשים הוא בשמות של אלים בבליים. בתורה החודשים מכונים: הראשון, שני וכו' ליציאת מצרים. הרמב"ן מסביר שהסיבה ששינו את שמות החודשים היא על מנת לקיים את הפסוק: "לכן הנה ימים באים נאום ה' ולא יאמרו עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים. כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם וישבו על אדמתם" (ירמיהו כ"ג, ז'-ח').

כלומר שמות החודשים שונו לשמות בבליים, כיוון שנשאר רק הזיכרון של הגאולה מבבל, ואילו הזיכרון של גאולת מצרים נשכח. ומכאן יש ללמוד קל וחומר לגאולה שלנו שגם בעקבותיה ישכח זכר הגאולות הקודמות.

ונסיים בברכה מתפילת מוסף של ראש חודש: ״אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. חַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַחדֶשׁ הַזֶּה לְטובָה וְלִבְרָכָה. לְששון וּלְשמְחָה. לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה. לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה. לְחַיִּים טובִים וּלְשָׁלום. לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָון וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע. וִיהִי הַחדֶשׁ הַזֶה סוף וְקֵץ לְכָל צָרותֵינוּ. תְּחִלָּה וָראשׁ לְפִדְיון נַפְשֵׁנוּ. כִּי בְעַמְּךָ יִשרָאֵל בָּחַרְתָּ מִכָּל הָאֻמּות. וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָעְתָּ: בָּרוּךְ אַתָּה ה'. מְקַדֵּשׁ יִשרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים:״