פרשת יִתְרוֹ התשפ"ד

אני רוצה לשלוח תודה גדולה לשליחים של עמותת עולם חסד, הכוח הפנימי וחוסן ישראלי, שממש עושים מאמץ כביר ומושיטים עזרה בכל אירוע. בראש ובראשונה אני מודה לטוביה לביא שעושה מאמץ ללכת להלוויות, לניחום אבלים, ביקור חולים ומשתף אותי במצווה.

שני במעלה, גיא פלג, ראש עמותת חוסן ישראלי אשר מחרף את עצמו ומקיים את הארגון של חוסן ישראלי.

שלישית במעלה, ריני פלג, שלקחה עליה בהתנדבות גמורה לקבץ בשבילי את כל שמות השבויים והשבויות חטופים וחטופות ואת שמות הפצועים ואת שמות הנרצחים בשבי ובארץ.

רביעית במעלה, רותי סספורטס שהיא אחראית על כל הפצועים המגיעים לבתי החולים, והיא שולחת לריני כל שבוע את שמות הפצועים שצריכים עזרה.

חמישי במעלה, כל חיילי צה״ל שלקחו עליהם את עול המלחמה תוך כדי סיכון העצמי הפרטי שלהם.

שישי במעלה, כל החטופים וחטופות, השבויים והשבויות, שכל שבוע מקבלים את הכוח האנרגטי שעוזר להם בשבי הנורא.

שביעי במעלה, כל חיילי ואזרחי ישראל שעקב המלחמה נפצעו בגופם ובנפשם ויהי רצון שעליהם נאמר: ״שבת היא מלזעוק – ורפואה קרובה לבוא״!

שמות הנופלים השבוע:
רס״ן יצהר הופמן ז״ל, 36, אשחר, מ״פ בשלדג, נפל בקרב ברצועת עזה
רס״ב יובל ניר ז״ל, 43, כפר עציון, לוחם גדוד סיור 6646, נפל בקרב ברצועת עזה.
סרן גבריאל שני ז״ל, 28, עלי, מפקד צוות גדוד סיור 6646, נפל בקרב ברצועת עזה.
רס״ן נצר שמחי ז״ל, 30, מסד, קצין גדוד 87, נפל בקרב ברצועת עזה.
רס״מ אלירן יגר ז״ל, 36, תל אביב, לוחם גדוד 8170, נפל בקרב ברצועת עזה.
רס״ל רן גואילי ז״ל, לוחם יס״מ נגב, נפל בקרב ב-7.10 בעלומים, גופתו נמצאת בידי החמאס.

שמות החטופים והנעדרים לתפילות:
"ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברינה"
נעמה בת איילת (לוי); אגם בת מירב (ברגר); אבינתן בן דיצה תרצה (אור); אביתר בן גליה (יסמין) (דוד); אברהם גלעד בן ליאת אמונה (מונדר); אוהד בן קרן אסתר (בן עמי); אוהד בן שרה (יהלומי); אור בן סימה גאולה (לוי); אורי בן עינב (דנינו); אוריאל בן נעמי (ברוך); אורן בן חנה (שרעבי); איתי בן חגית (חן); איתן בן רות אדית (הורן); איתן אברהם בן אפרת (מור); אלון בן עידית (אהל); אליה בן סיגלית (כהן); אליהו בן חנה(שרעבי); אליקים שלמה בן אבישג (ליבמן); אלישיה בת לודמילה; אלכסנדר בן נינה (דנציג); אלכסנדר בן אוקסנה (לובנוב); אלכסנדר בן ילנה (טרופנוב); אלמוג בן נירה (סרוסי); אלמוג מאיר בן אורית (ג'אן); אלעד בן חנה (קציר); אלקנה בן רוחמה(בוחבוט); אמילי בת אמנדה פרנסיס (דמארי); אנדריי בן יבגניה (קוזלוב); אריאל בן סילביה מוניקה (קוניו); אריאל בן שירי (ביבס); ארבל בת יעל(יהוד); בר אברהם בן ג'וליה (קופרשטיין); גיא בן מירב (גלבוע דלאל); גדי משה בן שרה (מוזס); גלי בן תמר טליה (ברמן); דוד דיגו בן סילביה מוניקה (קוניו); דורון בת שרה (סימונה שטיינברכר); דולב בן יעל (יהוד); דניאל שמעון בן שרון (פרץ); דניאלה בת אורלי (גלבוע); דרור בן דורית (אור); הירש בן חנה רחל (גולדברג); זיו בן תמר טליה (ברמן); חיים בן נחמה (פרי); חן חנן בן ורד (יבלונקה); טל בן ניצה (שוהם); יאיר בן פלור (יעקב); יאיר בן רות אדית (הורן); יגב בן אסתר (בוכטשב); יוסף חיים בן מרים (אוחנה); יורם בן מרים(בלה) (מצגר); יצחק (איציק) בן חנה אנטה אלגרט; יצחק בן גילה (גלרנטר); יקותיאל שמואל בן טובה (סיגל); ירדן בן פנינה (ביבס); כפיר בן שירי (ביבס); כרמל בת כנרת (גת); לואיס נורברטו בן נירה (הר); ליאור בן מיכל (רודאיף); לירי בת שירה (אלבג); מישל בן סולמירה (ניסנבאום); מקסים בן טלה (הרקין); מתן בן ענת (אנגרסט); מתן בן ירדנה עינב (צנגאוקר); נדב בן חנה (פופלוול); נועה בת ליאורה (ארגמני); נמרוד בן ויקי (כהן); עומרי בן ורוניקה אסתר (מירן); עדי בת אהובה; עדי בת ג'קלין; עדן בת שירית (ירושלמי); עודד בן בלהה (ליפשיץ); עוז בן מירב (דניאל); עומר מקסים בן אורנה אסתר(נאוטרה); עומר בן שלי (שם טוב); עומר בן ניבה (ונקרט); עופר בן כוכבה (קלדרון); עידן בן דלית (שתיוי); עידן בן יעל (אלכסנדר); עידן בן תמר; עמירם בן שרה (קופר); עמית אסתר חיה בת אילנה(בוסקילה); עמית דוד בן לימור; פרננדו סימון בן טניה (מרמן); צחי בן דבורה (עידן); קית' שמואל בן גלדיס (סיגל); קרינה בת אירה (ארייב); רומי בת מירב (גונן); רון בן חנה (בנימין); רן בן טליק (גווילי); רום בן תמר (ברסלבסקי); שגב בן גלית (כלפון); שגיא בן נעמית (דקל חן); שירי בת מרגיט (זילברמן-ביבס); שלמה בן מרסל (מנצור); שלמה (שלומי) בן רוזיטה אירה (זיו); תמיר בן חרות (נמרודי); אברה בן אגרנש (מנגיסטו) חטוף מס' שנים בעזה; איתי בן אורית ז״ל (סבירסקי) ז״ל מוחזק בעזה; יוסף בן חנה (שרעבי) ז״ל מוחזק בעזה; החייל הדר בן לאה (גולדין) ז"ל, מוחזק בעזה; החייל אורון בן זהבה (שאול)ז"ל, מוחזק בעזה; החייל שקד דהן ז״ל, בן סיגלית, מוחזק בעזה; החייל תומר יעקב אחימס ז״ל, בן ענת מוחזק בעזה; רביד אריה ז'ל בן ירדנה (כץ), מוחזק בעזה; אביב ז״ל בן תלמה (אצילי). מוחזק בעזה; גד חגי ז״ל, מוחזק בעזה; מיה בת יהודית (גורן) ז"ל, מוחזקת בעזה; יהודית ויינשטיין ז״ל, מוחזקת בעזה; סהר ברוך ז"ל. בן תמר, מוחזק בעזה; איתן לוי ז"ל. בן סול, מוחזק בעזה; יקותיאל יהודה נחמן בן שרה (כץ) (חייל שנעדר שנים רבות); צבי בן פנינה (פלדמן) (נעדר שנים מס); רון (ארד) בן בתיה נעדר שנים רבות; גיא בן רינה (חבר) נעדר מס שנים.

שמות הפצועים:
אביאל מאיר בן ענבל; אביב בן פליאה; אביב בן סאנה ימין; אבידן בן חנה; אבידן משה בן מינה רבקה; אביהו בן ענת (בתרדמת); אביחי בן אסתר טובה חנה; אביחי סמי בן אסנת; אביעד יאיר בן שרית; אביעד חיים בן נועה; אביעד שלמה בן שרון רחל שפרינצה; אבישי בן גבריאלה; אבישי בן עדנה; אביתר בן יפית; אביתר בן צמרת; אביתר בן נטלי; אבנר בן רחל; אברהם בן נוית; אברהם בן פרחיה; אברהם בן משה; אברהם בן תמר; אברהם אשר בן רבקה; אברהם שבתי בן רחל; אדם בן לוסיה; אדם בן רונית; אדם בן שני; אהד נתנאל בן ג׳נין; אהרון בן דבורה סילבה; אהרון יהודה בן רבקה יוכבד; אהרון יהושע בן חיה שושנה; אהרון רן בן תמר; אהרון שמואל בן אילה; אוהד בן אביטל; אוהד בן דבורה דבי; אופיר חיים בן שרית; אופק בן אורלי; אופק בן לבנת; אופק בן רווית; אור בן ג׳ניה; אור בן דבורה; אור בן טל (נפגע בשמיעה); אור בן ננה; אור בן אירית ענת; אור אהרון בן אילנית; אור יוסף בן דבורה חיה; אור מעתוק בן ג'קלין; אורי בן יוכבד; אורי בן ניב; אורי בן עינב; אורי יעקב בן צורית; אוריאל בן מרינה; אוריאל רפאל בן חגית; אוריאל שמעון בן רחל; אוריאן (דוד) בן עדי; אורן בן אילנה; אחיה בן חיה; איגור בן רינה; אייל בן איריס; אייל בן מונא; אייל בן נאוה; אייל סולטן בן פנינה; אייל בן רות; אייל בן שולמית; אייל אברהם בן אסתר; אייל שמואל בן אביבה; איזיקיאל צינה מרטין בן גבריאל; איליה בן ילנה; איתי בן אוסנת; איתי בן אתי איטה; איתי יחזקאל בן שרית עפרה; איתי יששכר בן אסתר; איתי בן דורית; איתי בן מירי מרים; איתי בן עדי; איתי בן עידית; איתי בן מיכל; איתי מנחם בן דבורה; איתי עמנואל בן תימור; איתמר בן אסתר; איתמר בן רות; איתמר אברהם בן אורנה פרידה; איתן בן אודליה; איתן בן בת שבע; איתן בן מיכל; איתן בן רבקה; איתן בן שירה; איתן בן שרה; איתן מנחם בן דבורה; אֵיתַנְאֵל בן בת שבע; אלון בן אינה; אלון בן מירב; אלון בן עידית טובה; אלון בן רוחמה; אלי בן גבינש; אליאל בן פנינה; אליה בן מרב; אליה בן מרים; אליה בן רבקה; אליה בן רוית – קשה מאוד; אליה בן ענבל; אליה דוד בן אסתר ברכה; אליהו בן עופרה פסיה; אליהו בן ציונה; אליקים יהודה בן חדוה; אלישיב בן רחל; אלחנן יוסף בן אסנת; אלחנן בן לבנת; אליי בת יהודית; אלירן בן מרינה; אלירז בן רחל; אלישע יהודה בן רותי; אלישע יהודה בן חגית; אלכסי בן אליאנה/אילנה; אלמוג בן דורית; אלמוג בן לינדה; אלמוג בן שנהב; אלעד בן אוה; אלעד בן כרמלה; אלעד בן ענת; אלעזר בן אורנה; אלקנה בן מרים רינה; אמיתי בן מרים; אמיתי בן נורית; אמיתי אביב בן מאירה; אסיף בן כרמית; אסף בן אורנה; אסף בן גלית; אפרים איתן בן אינה מרים; ארז בן מוריה; ארי בן אילנית; ארי ייהודה בן ציפורה אסתר; אריאל בן אסנת; אריאל בן ברכה; אריאל דוד בן גולדי; אריאל יהודה בן גילת פרידה; אריאל ניסים חי בן זר; אריאל שלמה בן מלכה חיה; אריה לייב בן אלה; אריה מנחם משה בן דינה טובה; ארמיאס בן עלמנט; ארנון בן אביגיל; אשר בן נחמה ריבה; בן בן אילנית; בן בן טינה; בן בן מאיה; בן בן נתיבה; בן יוסף בן ציפורה; בן שילה בן קיטי שפרה; בן שלמה בן גליה; בניהו בן אושרת; בנימין בן אביבה; בנימין זאב בן רחל ריבה סימה; בער בן רחל; בצלאל בן בתיה; ברוך בוריס בן אירנה; ברק בן איילה; ברק בן לני אילנית; ברק בן רבקה אהובה; בת אל מרים בת אורלי; גאיה בת מירב; גיא בן אורית; גיא בן דינה; גיא בן יפעת מרים; גיא בן מילכה; גיא בן רחל; גיל בן מזל; גבריאל בן רחל; גל בן גילה; גל בן חדווה; גל בן ליאורה; גל ניסים בן שרה; גלי בת אורלי; גילעד בן דפנה; גלעד בן הדר; גלעד איתי בן אפרת; גילעד רחמים בן אסתר; ג׳ניה בן ילנה; דביר בן אורלי; דביר בן גרנית; דביר בן טובה; דביר בן לאה; דביר בן מרב; דביר בן רינה; דביר בן שלומית; דביר נסים בן יעל טובה; דודאל בן נאוה; דוד בן דינה; דוד בן זיוה; דוד בן מורן; דוד בן מרים; דוד בן שולמית; דוד דמיטרי בן אילמירה; דוד מיכאל בן אנה חנה; דוד משה בן אירה; דור בן אסתר; דור בן מורן; דור בן מיכל; דור אלמוג בן מורן; דור ישראל בן ויקטוריה; דייאן בן נאדיה; דן בן אילנה; דן בן בריג׳יט; דן בן לירז; דן בן מורן; דני בן חווה; דניאל בן אסתר; דניאל בן טטיאנה; דניאל בן ליז רבקה; דניאל בן מרינה; דניאל בן רותם; דניאל יהודה בן שרית יוספה; דניאל שמעון בן שרון; דרור ישראל בן רות מרים; הדר בן אורית; הילל בן אודליה; הלל בן יעל; הראל חיים בן מרים; הרץ פיש בן אירן; חגי בן אוריאנה; חגי בן פרידה; חיים בן גלית; חיים בן נטלי; חיים בן סולטנה; חן אריאל בן אילנית; חנוך בן גילה; חנן חי בן נטליה טלי; טל בן אלונה; טל בן דורית; טל חיים בן מיכל; טל בן מיכלט/ מכלת; יאיר בן איילה; יאיר בן איריס; יאיר בן זהבית זוהרה; יאיר אברהם בן שרה; יאיר ידידיה בן מיכל בינה; יאיר בצלאל בן נאוה יהודית; יאיר יונה בן דרורה ציפורה מלכה; יאיר נתנאל בן נעמי פייגא; ידידיה בן רבקה; ידידיה בן חיה; ידידיה בן עובדיה; יהודה בן אסתר; יהודה בן לאה; יהונתן בן אופיר; יהונתן חיים בן חמדה; יהונתן בן יונית; יהונתן בן מירב; יהונתן חיים בן תמר מרים; יהונתן יאשיהו בן דבורה; יהושע חננאל בן מלכה; יהלי בן רונית; יואב בן גלית; יואב בן ידידה; יואב בן יפעה; יואב בן עינת; יואב בן ענת; יובל בן דיאנה; יובל בן יעל; יובל בן מיכל; יובל בן עמית; יובל צבי בן אורה לאה; יוחנן בן רוזה; יונה בצלאל בן חווה שושנה; יונתן בן איילה; יונתן בן איריס; יונתן בן אלן; יונתן בן יוכבד; יונתן בן לימור; יונתן יונתי בן ענת; יונתן דקל יאיר בן רעיה אור; יונתן יצחק בן עתרת; יונתן צבי בן חגית לאה; יונתן שמעון בן עליזה בינה; יוסף בן אושרה; יוסף בן דבורה; יוסף בן קטרינה; יוסף אלחנן בן רחל פלור; יוסף חיים בן אסתר; יוסף חיים בן זיווה; יוסף חיים בן יעל; יוסף יצחק בן צופיה; יוסף יצחק בן רחל; יועד אור בן דינה; יורם רועי בן חנה; יותם בן נעמי; יחיעם ישראל בן צביה; ים שלמה בן עליזה; ינון בן אפרת; ינון שלום בן שרה (קשה – מורדם ומונשם); יניב בן עופרה; יניר בן נירה; יעל בת אלי; יעקב בן ניצה; יעקב בנימין בן דליה; יעקב יוסף בן פנינה; יצחק בן חנה; יצחק בן דבורה סלבי; יקיר בן סאנה; ישי בן ריימונד רוחמה; ישי שמעון בן סיגל; ישראל בן חיה זלדה; ישראל בן רחל; ישראל מאיר בן דינה; יששכר בן יעקוטה; יששכר דוד בן חנה; כליל משה בן נטע גניה; כפיר בן אביבה; כפיר חיים בן מרים; ליאב אברהם בן בתיה; ליאת בת לימור; ליאור בן אילנה; ליאור בן נתנאל; ליאל הושע בן מרים; ליאם אריה בן ענת; ליעם אברהם בן אביטל; לירון בת דליה; לירון בן שולה; לירי בת שירה; לירן בן רחל; מבשר בן אנייש; מאור בן אביבה; מאור בן חגית; מאור בן מאיה; מאור בן רחלי רלי; מאור משה בן שרונה; מאיר בן נועה; מבשר בן אייניש; מור בן עדי; מור מרדכי בן אורנה; מור מרדכי בן זיוה; מיה בת קרן; מיכאל בן גליה; מיכאל בן שרה; מיכאל יחיאל בן אסתר; מיכה בן אורה; מישל בת אנג'ליקה; מנחם בן דבורה; מנחם אליעזר בן שרה; מנחם דוד בן מרים; מנחם מנדל בן בתיה; מנחם מנדל בן רינה שושנה; מנחם משה בן דינה טובה; מני מנחם בן חווה; מנחם ניב בן עדינה; מספין (maspin) בן מנלו (menalou) מעין בן טל; מעין בן אסנת (אח שלו גם ברשימה); משה בן אינה; משה בן חנה מלכה; משה בן מרינה; משה בן תרצה; משה חיים בן אסתר; מרדכי בן רחל; מרדכי אהרון בן גולדה; מרדכי ברוך בן טובה; מרום אליה בן מזל; מרטין בן דיאנה אסתר; מתן בן אפרת; מתן בן אסתי; מתן בן דבורה (שיחזור מאור עיניו); מתן בן יקירה; מתן בן מיכל; מתן בן רונית; מתן דוד בן דפנה; מתן שאול הכהן בן אפרת; מתן בן עליזה; מתן בן שרה; מתן מרדכי בן מרים אסתר; מתנאל בן בתיה; מתניה בן צופית; מתניה בן תרצה; נאור בן דליה; נבו בן גילי; נדב בן הילה; נדב בן נורה; נדב בן רינה; נדב יואב בן מוריה; נהוראי בן רינת; נהוראי הראל בן נופית; נווה בן ברוריה; נועה בת שרון; נועם בן אורית; נועם בן חגית; נועם בן חמוטל-פצוע קשה; נועם בן טובה; נועם בן מיכל; נועם בן עדי; נועם בן עליזה; נועם בן שרון; נחמן דוד בן מרים; נטע אבישי בן טל; ניב בן גלי; ניב בן יפית; ניב מנחם בן עדינה; ניב מנחם בן חוה; ניסים בן ענבל; ניצן יוסף בן רחל; ניקיטה בן לודמילה; ניר בן אורנה; ניר בן גלדיס; ניר בן מאיה; ניר בן נטלי; ניר בן פנינה; ניר רפאל בן גלית בלה; ניתאי שמואל בן נירית הניה; נחמן אליהו בן חנה; נעם בן אביטל; נעם בן נילי; נריה בן רבקה; נריה בן רחל; נריה אהרון בן רונית; נריה דוד בן חווה; נתן בן פטריסיה; נתן גולן בן סואזיק גייל; נתנאל בן מהרט; נתנאל בן מסרת; נתנאל בן נעמי פייגא; נתנאל בן פאני; נתנאל אברהם בן תחיה (קריטי); נתנאל יהודה בן שלומית; נתנאל יעקב בן יהודית שרה; נתנאל רחמים בן תחיה; סימון חיים בן אסתר; סלע ישראל בן רני; סער בן יעל; סער בן לימור; סער בן עפרה; סתיו בת אורית; עדי בן חוה; עדי מנחם בן מורן מירה (קשה); עדיאל ניסים בן מיכל לימור; עדן בת אסנת; עדן בן ורד (לוחם שנפצע בפיגוע דריסה); עדן בן רונית; עודד בן חווה; עודד בן מיכל; עודד בן נגה; עוז עזרא בן מימי שמחה; עוז ברוך בן רבקה; עוז בן רויטל; עומר בן אילנית; עומר בן טלי; עומר בן לימור; עומר בן נועה; עומר בן ריקי; עומר בן רקפת רבקה; עומר אביחי בן ענת; עומרי בן ניבה; עומרי בן עינת; עופר בן יהודית; עזריה ברוך בן שרה יעל; עידו בן אריאל; עידו בן מיכל חנה; עידו בן ענבל; עידו בן שירלי; עידו בן רויטל; עידו יעקב בן נורית; עידו נחום בן אילת; עידו רפאל בן מיכל; עידן בן דנה; עידן בן טובה; עידן בן מירב רבקה; עידן דניאל בן קרן; עילאי בן אושרה; עילי בן שלומית; עילם בן אפרת; עמוס בן אורית; עמיחי בן סיגלית רחל; עמיחי בן רחל שלומית; עמית בן חור בן ויקטוריה (הלום קרב); עמית בן צירה ציפורה; עמית בן מיכל; עמית בן רויטל; עמרי בן עדינה; עקיבא משה בן שרה מזל טוב; ערן בן אלקה; ערן בן אסתר; ערן אלדד בן ורד; עשא בן מור; פז פנחס בן בת שבע; צבי יהודה בן אוולין אביטל חנה; צור בן דינה; צליל ישראל בן חנה מרים; קרלוס שביט בן לוז מארי; רבקה בת ברכה; רואי בן יעל; רוי בן אורלי; רוי אביתר בן יפה יפית; רום נרדי בן רותם; רון בן אילנה; רון בן ורד; רון בן חבצלת; רון בן מאיה; רוני בן עליזה; רונן חי בן לאה; רונן בן מרים; רועי בן אורית; רועי בן סמדר; רועי יעקב בן מירב; רועי בן תמי תמר; רועי יצחק בן מיטל יונה; רועי משה בן אורלי; רועי משה בן חנה; רועי צבי בן אלן חוה רות; רועי שי בן עליזה; רותם בן אדווה; רותם בן דלית; רותם בן עידית; רותם בן רונית; רז בן דליה; רחמים אביחי בן בתיה בתי(קשה); רחמים אלנתן רם בן ציפורה; רחמים ישי בן אורית; רן אלעד בן טלי; רפאל בן אלינה; רפאל בן דינה; רפאל אליהו בן ציפורה ביילא; רפאל שבתי בן עדינה נעמי; שביט בן מרי; שגיא בן אורנה; שגיא בן זהר; שגיא בן נעמית; שגיא בן ענת; שגיא בן ציפורה; שוהם חיים בן שלומית; שון רון בן דליה; שוני בן חיה ליאת; שחר בן אריאלה; שחר בן דליה; שיר בן טל; שחר בן מאיה; שחר בן נאוה; שחר בן סמדר; שחר בן רוית; שיר בן רונית; שחר יונתן בן טלי; שחר ישראל בן רונית; שי בן גילה; שי בן יעל; שי בן שמחה; שי אביגדור בן אורלי; שילה בן איילת; שילה בן שמחה; שיראל בן הילה; שלו בן אלינור; שלו בן ענבל; שלו גבריאל בן רחל; שלו שלמה מלול בן מיטל; שלום בן גליה אפרת; שלום בן חיה; שלומי בן חנה; שלומי יחיאב בן אוסנת; שליו בן רחל; שליו מרדכי בן שגית; שלמה בן גליה; שמואל חנוך בן חנה זלדה; שמעון בן מגי; שמעון בן חווה; שמעון חיים בן טובה ליבה; שמעון פנחס בן רבקה; שניר אליעזר בן עינה; שקד בן יפית; שקד בן פאר; שקד יצחק בן אילנית; שקד שמעון בן אורנה; שרון בת יפית; תהילה בת אסתר; תומר בן ציפורה; תם בן יעל.

—

פרשת יתרו

"בשבת שעברה סיימנו את פרשת בשלח שם חווינו את עם ישראל יוצא  ממצרים. ים סוף נקרע לפניהם, הם הולכים במדבר עם כל הבעיות הכרוכות בכך ומנצחים את עמלק, האויב האולטימטיבי, אשר מייצג את הספק בתוכנו, כל עוד אנו מזניחים את ההווה הקיומי שתפקדו העיקרי ליצור אחדות בתוכנו, וכפי שהקב״ה מדגיש את המאורע בפרשת בשלח: ״וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר, וְשִׂים, בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ: כִּי-מָחֹה אֶמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם. וַיִּבֶן מֹשֶׁה, מִזְבֵּחַ; וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, יְהוָה נִסִּי. וַיֹּאמֶר, כִּי-יָד עַל-כֵּס יָהּ, מִלְחָמָה לַיהוָה, בַּעֲמָלֵק–מִדֹּר, דֹּר״ (שמות פרק יז פסוקים יד-טז).

במילים אלו הקב״ה מבקש מעם ישראל לנקות מתוכם את אנרגיית עמלק אשר מייצגת את הספק. בני ישראל מגיעים למרגלות הר סיני ומקבלים את התורה: ״וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר״ (שמות פרק יט פסוק ב), ודרשו חז"ל: ״כאיש אחד בלב אחד״.

נדמה כי אין מדובר אך ורק בהתעלות רגעית על הסכסוכים והמריבות הפנימיות, אלא בתנאי הכרחי לקבלת התורה. ללא אותה אחדות מוחלטת, עם ישראל לא היה יכול לקבל תורה. היסוד שמלמדים אותנו חז"ל בדרשה זו הוא שהתורה ניתנה לכנסת ישראל כולה כישות אחת מאוחדת. מהותו היא הבחירה החופשית שדרכה משיגים את החיבור לעצמי שלנו ולקב״ה.

״עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם עֶבֶד אֲדֹנָי הוּא לְבַד חָפְשִׁי״. רבי יהודה הלוי בשתי שורות אלו מבטא את החירות ואת המרחבים שאין להם שיעור ומידה, אבל הם בנויים על גבולות ולקיחת אחריות על מעשינו. 

במעמד הר סיני, שהוא האירוע המרכזי לקבלת עול מלכות שמיים, הקב״ה מתגלה במלוא הדרו לכלל האנושות ובפרט לעם ישראל. במעמד הר סיני נולד הפוטנציאל של יסודות המשפט. כאשר יתרו שומע על צאתם של בני ישראל ממצרים, ועל כל אשר עשה אלוהים למשה רבינו ולעם לישראל, הוא מברך על ההישג המרשים של הוצאת העם ממצרים, וחולק לקב״ה כבוד והוקרה. לאחר שיתרו מבין את הכוחות הרוחניים השוכנים במשה רבינו, הוא מתחיל לרדת למציאות האותנטית. נגלה לו הפער הגדול ששוכן בתוך משה רבינו, והוא מופתע כמה מסורבלת התנהלותו של משה רבינו, כאשר הוא עומד לבדו, מבוקר עד ערב, לשפוט את העם: ״וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה-נָבֹל תִּבֹּל גַּם אַתָּה גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ״ (שמות פרק י״ח פסוק יח).

הנהגת העם בידי ״אַנְשֵׁי-חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים״

מתוך פרשת מינוי הדיינים בעצת יתרו אנו למדים כי הנהגת עם-ישראל לדורותיו בדרכי התורה, לא נמסרה לאישים בעלי רוח הקודש אשר שכינה מדברת מגרונם בדומה למשה רבנו, אלא נמסרה לבני אדם הפועלים בכוח סגולותיהם האנושיות.

יתרונם של אישים אלה הוא בכך שנדרש מהם שיהיו בעלי כישורי מנהיגות ברמה גבוהה ביותר, אולם כישורים אלה אינם חורגים מן הרמה האנושית, ובוודאי אינם על-טבעיים. לא זו בלבד אלא שחז"ל אנשי התורה שבעל-פה, ובעקבותיהם, החכמים אנשי ההלכה המאוחרים, יודעים שגם אם התורה התקבלה מסיני ונמסרה להם מאת משה-רבנו, לא בשמים היא, ולא על פי השראה מן השמים מורים הם אותה ודנים על פיה, אלא עושים הם זאת על פי היכולת האנושית על כל מגבלותיה הטבעיות. 

לפיכך מכירים הם מצד אחד בחיוב להשתדל להגיע לאידיאל המנהיגות, אולם יחד עם זאת להסתפק על כורחם במה שניתן להגיע אליו, והם מבחינים בין סגולות מוסריות ואינטלקטואליות, הוי אומר הבחנה בין הדמות האידיאלית של מנהיג ושופט כפי שהתהווה יתרו, לבין מה שמשה רבינו הגשים לפי דברי עצמו, בבואו לבחור ולמנות את המנהיגים והשופטים.

מכל זה אנו למדים את הלימוד המאלף, שאפילו התורה הקדושה איננה מקוימת בכוח ניסי, ואינה יכולה להפוך לגורם במציאות האנושית, אלא אם כן היא מופעלת בכוח הבנתם, תבונתם, רצונם ומגמתם של אותם: ״אַנְשֵׁי-חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים״ (שמות פרק יח פסוק כא), שמקבלים את התורה על עצמם מרצונם, ונכונים להנחותה לכל דורש ומבקש. מרגע שמשה רבינו מבין את דבריו של יתרו, הוא מתחיל להתוות את הדרך לעשיה משפטית הנהגתית. שזאת שיטה מהירה ויעילה לטפל בתלונות, תביעות, ומחלוקות פנימיות בעם.

הר-הבית לעומת הר-סיני

להבנת יתר של המושג קדושה, מן הראוי שנערוך השוואה בין הר-סיני שעליו ניתנה תורה לישראל, והיה מקודש לשעה קלה בלבד, לבין הר נוסף שיש לו משמעות בתודעה הדתית בישראל, ואני מתכוון להר-הבית, שמעולם לא ירדה עליו השכינה, ואף לא ניראו בו קולות, לפידים וברקים, אולם אף על פי כן הוא מקודש לצמיתות, משום היותו מקום קבע שנועד לעבודת ה' בכל הדורות, וקדושתו מתבטאת בכך שקיימים לגביו חיובים ואיסורים אשר תוקפה קיים ועומד אפילו בחורבנו עד עצם היום הזה.

כל זאת מדוע? משום שהר-הבית מהווה מקום שנועד לעבודת-ה' שהיא המקדשת אותו, אף שמבחינת מהות עצמו, הוא מעולם לא נתקדש. לעומת זאת, מאחר שהר-סיני מעולם לא נועד לעבודת-ה' מתמשכת, אלא נועד לשעתו בלבד, כנאמר: ״בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת-הָעָם, מִמִּצְרַיִם, תַּעַבְדוּן אֶת-הָאֱלֹהִים, עַל הָהָר הַזֶּה״ (שמות פרק ג פסוק יב), לכן אין בו שום קדושה תמידית.

סיפור, בשנת 2013 בזמננו, הופיע חברי שולי רנד ביום הולדתי החמישים. המופע היה כל כך מוצלח שאפילו אני, נטול רגש, נהנתי ממנו מאוד. השירים של שולי גורמים לך ממש לאהוב את הקב״ה, ואחד המדהימים שבהם נשאר איתי גם אחרי ההופעה ולא הפסקתי להתבונן לתוכו:

ערפל / שולי רנד
הסתכלתי לאחור
עיי חרבות
משמאלי ומימיני
הכל עולה בלהבות
לעיני נגלה שביל מתפתל
בליבו ענן מכוסה בערפל

כל העם אשר איתי
נעמדו מרחוק
בעיניהם לצנינים
הייתי ולשחוק
יהיה אשר יהיה
לעצמי ממלמל
זה הזמן לפסוע
אל תוך הערפל

כי שמה כי שמה
כי שמה האלוקים
כי שמה
כי שמה האלוקים
כי שמה האלוקים

לא לקחתי איתי
רק צידה ליום אחד
לנגדי שויתי את ה' המיוחד
בליבי קוצים אך בפי הלל
כגיבור עתיק פסעתי
אל תוך הערפל

קידמוני חצופים
בפחים ובמקלות
ואני לעומתם שר
בשבעים קולות
אהיה אשר אהיה
הייתי מתפלל
לכבודך נכנסתי
אל תוך הערפל

הגבל את ההר וקדשתו

 לקראת המעמד הגדול נצטווה משה: ״הַגְבֵּל אֶת-הָהָר, וְקִדַּשְׁתּוֹ״ (שמות פרק יט פסוק כג), והעלייה אליו נאסרה. העם הוצב בתחתית ההר, ואילו הנכבדים מבני ישראל הורשו ליקרב אל ההר על פי סולם דרגות, הזקנים מעל לכל ישראל, אהרון ובניו מעל לזקנים, ואילו בראש ההר ניצב משה-רבנו לבדו.

לכאורה היה הר-סיני עטוף הילה של קדושה שהייתה מוגבלת בזמן, הוי אומר עד ״משוך היובל״ כלומר עד לתקיעה הממושכת ביובל שהוא השופר, המהווה אות וסימן לסיום גילוי השכינה, כנאמר: ״בִּמְשֹׁךְ, הַיֹּבֵל, הֵמָּה, יַעֲלוּ בָהָר״ (שמות פרק יט פסוק יג).

בפסוק זה המלה ״הֵמָּה״ מתייחסת לא רק לכלל ישראל, אלא כוללת גם את הצאן והבקר שהוגבלו גם הם קודם לכן, כנאמר: ״גַּם-הַצֹּאן וְהַבָּקָר אַל-יִרְעוּ, אֶל-מוּל הָהָר הַהוּא״ (שמות פרק לד פסוק ג).

מכאן אנו למדים כי אותו הר שנועד לגילוי שכינה ומתן תורה, אין בו משמעות של קדושה מצד עצמו, אלא שהקדושה חלה בו כל עוד היה באותו מעמד משום עבודת-ה', ומשעה שבָּטלה ההתגלות, הפך הר-סיני אתר חולין ככל האתרים, ומעתה יכולות לרעות בו החיה והבהמה. עכשיו ננסה להבין את עשרת הדיברות, פעם דרך הגוף הפיזי, ופעם דרך הגוף הרגשי.

מבנה 9 הדברות דרך הגוף הפיזי

שלושת הדברות הראשונות הן בין האדם למקום, שלושת הבאות הן בין אדם לחברו, ושלושת האחרונות הן בין האדם לעצמו. "לא תגנוב" שייך לבין אדם לעצמו כי זה נעשה במסתרים בניגוד לגזלה שהיא לעיני החבר. בכל שלישייה יש דיבר אחד שעוסק בין אדם למקום, אחד עוסק בין אדם לחברו ואחד בין אדם לעצמו. 

בקבוצה הראשונה ״לא יהיה״ עוסק רק בין אדם למקום. "לא תעשה לך פסל" עוסק בין אדם לעצמו, ונושא השבת מכיל גם פן חברתי: למען ינוח עבדך ואמתך כמוך, שזה בין אדם לחברו. 

בקבוצה השניה, הדיבר של "כבד את אביך" קשור לקשר עם ה', כי כיבוד הורים הוקש לכבוד ה', ה' וההורים שותפים ביצירת הבן. "לא תרצח" – מהותי לנושא של בין אדם לחברו, ו"לא תנאף" הוא גם  בין אדם לעצמו כי הניאוף מביא גם לטומאה עצמית. 

בקבוצה השלישית, "לא תגנוב" שייך לבין אדם למקום כי הוא גונב בלילה כגונב דעת – עליון שעושה כאילו ה' לא רואה. "לא תענה ברעך עד שקר" – בין אדם לחברו, ובאיסור "לא תחמוד" זה לחלוטין בין אדם לעצמו.

מסקנה: הדיברות מתחלקות לשלוש קבוצות וכל קבוצה כוללת גם את שתי הקבוצות האחרות:

עשרת הדברות דרך המערכת הרגשית

עכשיו נבחן את מהות עשרת הדיברות דרך מערכת הרגשית ודרך ביטול האני שתקוע ברצון לקבל  לעצמו בלבד. עשרת הדיברות הם יחידת תוכן נפרדת, בעלת אמת משלה, אשר ביכולת להאיר ולהשפיע עלינו דרך תרי״ג מצוות, עבודת המידות ועשיית חסד. 

בעשרת הדברות ישנה אמת של אמונה ורוחניות ללא מסווים של חקיקת יתר שכל תכליתה להגביל את האדם דרך היצרים שמניעים אותו ולפתח בו את התשוקה להתבונן לפני כל מעשה כפי שנאמר בלכה דודי: ״סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה״. זאת חוקת הלבבות ולא חובת המעשים של הגוף והחומר. זהו דיאלוג ישיר ונקי בין הפרט האנושי לבין הבריאה הכבירה והנסתרת אשר מתגלה לעיננו ונעלמת, שכל אחד מאיתנו שותף לה כיחיד. היחיד שאליו פונה אלוקים בגוף ראשון, באינטימיות של משוחחים, כדבר אב אל ילדו: ״אנכי ה’ אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים״. זהו סט נבדל, שיח ישיר בין היחיד לבין אלוהיו בלי אף אחד מהפילטרים המעמעמים הרבה מיופיו הקדום של המקרא. עשרת הדיברות הם תמצית טהורה של אמונת הלב ללא מצוות הגוף שהם הכי חשובות לכשלעצמם.

שמונת הדיברות האחרונות יכולים להיות המצע לחברה אנושית מתוקנת באשר היא. תארו לכם עולם שיש בו הסכמה ללא ויכוח על לא תרצח ותגנוב ותחמוד; עולם המכבד את הזולת ועבודתו ולכן שומר איזשהו יום מנוחה מוחלט, שבת קודש, יום המוקדש להרגעת הגוף לחיפושי המשמעות של הנפש והרוח. זהו עולם וחברה שבהם המשפחה במרכיביה השונים והמגוונים היא יסוד הקהילה האנושית: משפחה ישנה ומסורתית, או משפחה חדשה  שהיסוד שלה הוא כבוד והכרת תודה על החיים ויוצריהם, ממילא אין בה אלימות כלל. הדיברות האלה הן הם חוקת העולם המתוקן שעליו אנחנו עמלים.

נותרו אם כן אך שני הדיברות הראשונים. דיברות האמונה. שמדברות ומסבירות שאין כפיה ברוחניות אם מבינים שהקב״ה הוא היחיד שאמיתי ומציאותי בכל רגע נתון. 

״אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ״״לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי״. הם דיבר אחד בן שני פנים. מצד אחד ההיגד החיובי שיש לנו אלוהים, ומצד אחר ההיגד השלילי שאף אחד אחר אינו אלוה חליפי. כל כך הרבה דברים נאמרו על שני היגדים הללו. אולי אפשר לקחת את שני ההיגדים הללו למחוזות פנימיים ורגשיים. מעניין שהדגש בהקדשת האלוקים: ״אֶחָד וְאֵין יָחִיד כְּיִחוּדוֹ״ מופנה היישר אל פנימיותו של האדם: ״״לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי״. 

כל אדם הוא שילוב מורכב של תכונות צרכים ויצרים, כגון תאוות בצע, קנאה, רכושנות וצרכים בסיסיים גם מזון ומין. עמוק בתוך השילוב המורכב הזה חייב להימצא גם הצורך הרוחני, צריכה להימצא הליבה הקטנה של החיפוש המתמיד אחר משמעות. משם נובעים המוסר והערכים, שם נמצא המוֹתַר המהותי והשורשי של האדם מן הבהמה. כי כל השאר הבל. לכן כתובים כל הדיברות החוקתיים האלה מלשון יחיד ומופנים אלייך הקוראת ואליך הקורא, לך ולא לאף אחד אחר, לא התנשאותה של אומה ותרבות על פני אחותה השונות ממנה, אלא יצירת פרופורציות בתוך תוכו של היחיד.

האחריות לחיפושו של הנשגב, ליצירת יתרון לרוחני ולערכי על פני הגשמי, מוטלת עליך היחיד ועלייך היחידה. האלוקות המופשטת, חסרת גוף ודמות הגוף זו שאין לה מראה ותמונה יכולה לקבל כל צורה שישווה לה מי שמכניס אותה אל משכן ליבו: ״וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם״. היא מהות האמונה היהודית, זהו מאבק גדול באני ובאנוכיות שמתקיימות ברצון לקבל על מנת לקבל, ועל ידי  עידון התאווה באמצעות השוואתה המתמדת כלפי מעלה, למוסרי ולמוערך. 

כל שאר שמונת הדיברות נגזרים מכאן: מהריסון של הביולוגי והפסיכולוגי בידי הרוחני והמוסרי. יתרה מכך, בעולם שלנו, שאין בו גבוה ונשגב והכל בו יחסי ושווה לכל השאר אזי לכל תחום ובכל נושא יש את הביטוי והציווי האלוקי שהצטרף אליו. כלומר הקב״ה נמצא בכל מקום שאני מתחילים לעשות תיקון, וזה יכול להיות דרך הצרכים והסיפוקים, אשר ידועים כבר בתחרות ביניהם בכח ובעוצמה ויוצרים את העולם המחייב אותנו להיות בצרכים ובסיפורי הבלים שאין בהן מוסר ורוח. מתוך כך לצערי צומח הפער שבו אנחנו חיים. אבל כשאנו מכניסים את הרוחניות לצרכים ולסיפוקים שלנו אז מתחילים ליהנות מכל רגעי בחיים.

לאחר שהבנו זאת באים שני הדיברות הראשונים, דיברות הלב, וקובעים היררכיה שבה יש עליונות לפנימי. הם הופכים את צורכי הגוף והחומר למשניים וממילא התחרות נהיית יותר שפויה והרבה פחות מיליטנטית. שני הדיברות הראשונים הם משאלת לב לתיקון עולם מתוך תוכו ותכניו של עולם המשמעויות של היחיד.״