לטלי אמבר מזל טוב גדול להיותך אימא לעידו דוד, יהי רצון שתגדלי אותו לתורה ומעשים שיש בהם עבודה על הערכים.

למשפחת אמסטרדם, לרבי אליהו, לאפרת והכי חשוב לשמעון שלום ישראל, שמלאו לו שלוש עשרה שנים יהי רצון שתעלה במעלות התורה והיראה ושהקב"ה ימלא משאלות ליבך וישלים לך את אשר אתה חסר.

עוד ישמע בהרי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה. לחגי היטקין ולרעיתו, מזל טוב לרגל חתונת איתי ועדי, עלו והצליחו.

לחן ושירה היקרות ביותר, מזל טוב ענק ליום ההולדת שלכן, יהי רצון שתצליחו בכל מה שאתן רוצות, מעריך ומוקיר עד בלי די.

לשוש חסן היקרה, מזל טוב ענק ליום ההולדת שלך, יהיה רצון שכל המשאלות שלך יעברו מהפוטנציאל לממשות.

ליושב ראש עמותת עולם חסד צפריר בן אור, אנו מאחלים לך מזל טוב גדול ליום ההולדת שלך, עלה והצלח בכל אשר תבחר.

לארי עטיה היקר מכל, מזל טוב גדול ליום הולדתך, יהי רצון יתמלאו כל משאלות ליבך.

להלל עטיה היקרה, מזל טוב גדול ליום הולדתך, עלי והצליחי בכל מעשי ידיך.

פרשת וַיַּקְהֵל

זמן הוצאת הדברים מהפוטנציאל לפועל

"כל ההוראות שניתנו למשה רבינו בקשר לבניית המשכן בפרשות הקודמות מתמלאות בפרשה זו – מלאכת בניית המשכן יוצאת לדרך. בוני המשכן הם בצלאל בן אורי, אהליאב, וכל מי שנתן לו הקב״ה חכמה לעשות את מלאכת המשכן. בפרשה מתוֹארים (בשינויים קלים): עשיית המשכן והאוהל, הקרשים, הפָּרוֹכֶת והמסך, הארון והכַּפּוֹרֶת, השולחן והמנורה, מזבח הקטורת, מזבח העולָה, הכיור וכַּנוֹ וחצר המשכן. גם מצוות השבת מוזכרת בפתיחת הפרשה. 

אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק

טבעו של אדם להשתדל לבצע את משימותיו שניתן להגדירם בכמות ובאיכות. זהו ערך חשוב ומבשר טוב. פרשת ״ויקהל״ מלמדת שיש חשיבות רבה לערך השיתוף. כלומר, בעניינים ציבוריים, חברתיים ובכל מקום שישנו אדם נוסף בסביבה, חשוב מאוד שהיחיד יחשוב על שיתוף אחרים בביצוע אותה משימה שהוא מתכנן לבצע. את זה אנו פוגשים בפרשת ויקהל שמלמדת אותנו שערכו של ציבור הוא הרבה יותר מסך כל היחידים. וישנו מימד ייחודי לציבור ב״סרגל״ הצלחות בביצוע משימות. בדרך כלל, גם לא ניתן לצפות מראש תוצאות פעילות ציבורית-כלל ביחס לפרט-האדם היחיד.

כולנו אמורים לפתח ארבעה מעגלים שדרכם אנו חיים בסנכרון עם עצמנו ואחרים.

המעגל הראשון הוא המעגל העצמי המתהווה בהיותנו ברחם אימנו.

המעגל השני הוא המעגל המשפחתי המתהווה מרגע צאתו לאוויר העולם.

המעגל השלישי הוא המעגל החברתי המתחיל להתהוות מגיל שנתיים ומעלה. התפתחות המעגל מקבלת גוונים עמוקים יותר והגבול בין העולם הפנימי-דמיוני של ילדים לבין העולם האמיתי הופך לברור יותר.

המעגל הרביעי הוא המעגל הציבורי-כללי, הוא המאחד את כל המעגלים.

חטא עגל הזהב נלמד והופנם היטב. עם ישראל צריך לראות  ולחוש משהו גשמי לראות ולהרגיש את הסמל של דברים מופשטים. הקב״ה נמצא בשמים, אולי זה מתאים למשה רבינו ולכהנים ואולי ללויים, אבל לעם ישראל צריך משהו מוחשי שנמצא במרחב הפיזי.

משה רבינו מבין כי חייב להיות מרכז רוחני פיזי, מקום שמסמל קדושה רוחניות ייעוד. ולכן חלק גדול מהפרשה מוקדש לתיאור בניית המשכן. אנחנו קוראים תיאור דקדקני ומפורט של בניית המשכן, שהוא מבוא, והקדמה לבית המקדש: ״וַיַּעֲשׂוּ כָל חֲכַם לֵב בְּעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֶת הַמִּשְׁכָּן עֶשֶׂר יְרִיעֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב עָשָׂה אֹתָם״.

אז איך זה נוגע לנו? התשובה פשוטה כולנו נולדים לתוך תפיסת מציאות שבחלקה היא רגשית – כוח המדמה ואסתטיקה, ובחלקה היא שכלית – פרקטיות ובניית גבולות גזרה בכל אירוע. התפתחות האדם תלויה בעיקרה בהורים, במשפחה ובעיקר מלקיחת אחריות על תהליכים שהם לא שלנו.

כשאדם מגיע לחברה ומרגיש לא רצוי, המשמעות היא שהחברה הסובבת אותו לא מצליחה לזהות בו את החלק המקשר אותו לחברה. כנ״ל בזוגיות, כשאנשים מתחתנים הם מתחילים לעשות עבודה עם החסר של האחד בשנייה, לפעמים נוצרות ריאקציות שהאדם לא מודע לקיומם בתוכו. החכם יתמודד ויבנה את החלק החסר בקרבו, והבוחר בדרך של לא להתמודד, תמיד מנהל מרדף אחרי עצמו.

הקב״ה נתן לנו פיתרון מושלם כפי שרק הוא יודע: ״וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם״, כלומר לפתח את החלק הרגשי ולפתח את החלק השכלי מנטאלי יחדיו, כך נוכל להתמודד עם עצמנו ועם מחשבותינו כשהם באים לידי ביטוי במשפחה ובחברה.״