פרשת צַו התשפ"ד

״ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבור בארצכם, במהרה בימינו ונאמר אמן״

לפני שישה חודשים לקחנו על עצמנו לבנות הגנה רוחנית בבניית השכבה השישית אשר נפגעה משברי האדם ואשר הצליחה למגר את החלק הארי מהרצון למגר את עם ישראל היושבים בארץ ישראל, וברור שהקב״ה תמיד בסוף מצילנו מידם.

אני רוצה להודות לנו שהצלחנו לעשות את התהליך המדהים הכואב והמועיל. שהקב״ה ישלם לנו משכורתנו מלמעלה, ובעזרת השם, כל מה שנצטרך במסע שלנו, הקב״ה יעזור לנו לאחר שאנו מתחילים עם המאמצים כדי להגיע ליעד. אנחנו מסיימים החודש את התהליך שהחל בכ״א בתשרי באוקטובר ונכנסים לתהליך אחר בראש חודש ניסן.

במעלה הראשונה אני מברך את כוחות הביטחון שעושים ימים כלילות כדי שהשקט יחזור לארצנו הקדושה.

במעלה השניה אני מברך את עמותת חוסן ישראלי – הכוח הפנימי – עמותת עולם חסד ואת כל האנשים שביקשו להיות בגוף האזוטרי – נסתרים. 

במעלה השלישית אני מברך את כל האנשים שנכנסים לתהליך כדי לשחרר את עצמם מתכנים שלא רלוונטיים להם יותר, ומתודעת הסתרה שלא אפשרה להם התקדמות במסע שלהם, ולקחו מהשיחות את האומץ לשחרר מתודעתם את הטראומות, מחשבות, פחדים ואובססיות התנהגותיות לא ערכיות, יהי רצון שמסע זה יאיר וישפיע עלינו במסענו אמן.

החיילים שנפלו השבוע
סמ״ר עילי דוד גרפינקל ז״ל, 21, סתריה, לוחם דובדבן חטיבת הקומנדו נפל בקרב במרחב חטיבת אפריים.
סמ״ר ליאור רביב ז״ל, 21, ראשון לציון, לוחם בחטיבת הנח״ל, נפל בקרב ברצועת עזה.
סמ״ר ניסים כחלון ז״ל, 21, חדרה, לוחם חטיבת גבעתי, נפל בקרב ברצועת עזה. 

האזרחים שנפלו השבוע
אוריאל ברוך הי״ד נחטף מהמסיבה ברעים גופתו מוחזקת בידי החמאס בעזה.
זאהר בשארה ז״ל, מהכפר הדרוזי עין קיניא, נהרג מפגיעת טיל בקריית שמונה.

פרשת צו

״פרשת צו פותחת בציווי שהביטוי שלו הוא התמדה נטולת קונפליקטים – וְהָאֵשׁ עַל-הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד-בּוֹ לֹא תִכְבֶּה – קורבן התמיד מביא עימו שני חוקים שמשתלשלים לחוק השלישי. 

החוק הראשון: אמונה באחדות הקב״ה – ההרגשה שמתלווה לתודעה זו היא שהקב״ה מכוון אותי על ידי שליחים לכל תודעה ולכל מקום שאלך: ״‏גם כי אלך בגיא צלמוות,‏ לא אירא רע,‏ כי אתה עמדי;‏ שבטך ומשענתך המה ינחמוני״ -‏ שבטך ומקלך מרגיעים אותי.  

החוק השני: להחזיר את האמונה בעצמך, זו שנלקחה ממך בגלל אירועים טראומטיים המוחזקים על יד קוד שמייצר בתוכנו אמונה שגויה שיש ביכולתה להחזיק בהם, ולא מאפשרת לנו לקיים את ערך המוסר החברתי: ״וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ״.

שני הקודים הללו מטבעם משותקים ללא יכולת תנועה, ורק כשאנו מקיימים את הפסוק: ״וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה מַה־תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ״ (שמות פרק יד פסוק טו) ביכולתנו ליצור תנועה.

וְהָאֵשׁ עַל-הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד-בּוֹ לֹא תִכְבֶּה, האש שדלקה על גבי המזבח הייתה תמידית, ללא הפסקה. מדי בוקר, הכהן היה מניח עצים על המזבח, והאש דלקה במשך כל היום והלילה. על הכוהנים הייתה מוטלת חובה לשמור על אש תמידית על גבי המזבח, ואֵשׁ תָּמִיד זו היה בה שילוב של מעשה אדם ומעשה שמים, מה סודה של אותה אֵשׁ, תָּמִיד תּוּקַד עַל-הַמִּזְבֵּחַ–לֹא תִכְבֶּה?

אם נשים לב, צירוף המילים: ״ואֵשׁ-תָּמִיד״ איננו צירוף טריוויאלי. המילה אֵשׁ מסמלת תנועה, התפרצות, חוסר שליטה והתכלות. לעומתה המילה תָּמִיד מציינת קביעות, יציבות, חוסר השתנות. סודה של אֵשׁ-תָּמִיד מתקיים בשני הקטבים הללו: ההשתדלות האנושית בת החלוף, וההשפעה הא-לוקית הנצחית.

כדי להכניס את ההשפעה האלוקית שהיא נצחית ביסוד שלה ומגיעה אלינו דרך מבנים של שבת, ראש חודש וחגי ישראל, לתוך האש המתפרצת הנכונה לאותו הרגע, עלינו להתמיד בפעילות בלתי פוסקת של שימור האש. אסור להסתפק רק ברגש המתפרץ של הגילוי האלוקי, אלא יש לתחזק את הרגש הזה על ידי פעולות אנושיות בלתי פוסקות, כדי שההשפעה האלוקית תהיה יציבה.

הסבר יותר מפורט: בתוכנו קיים מבנה אנרגטי שנקרא shen – לב, שתפקידו תמיד לדלוק באש שמחייה את הרצון הראשיתי ואת הרגשות. מסביבו קיימים ארבע מבנים שמכונים מעטפת הלב – the envelope of the heart, מכיוון שבגלל הצפות רגשיות ומנטאליות אין ללב את היכולת להחזיק בהם הן בעבר והן בהווה, תפקידם לדאוג לכך שאש הרגשות והרצון הפנימי תוקד לעולם בתוך הלב ולא תכבה חלילה, וזאת על ידי עשיית פעולות קטנות והתמדה שמביאה לתמידיות המעוררת את הרגש והרצון.״