ישנה אימרה שאומרת: ״ליבי בדרום ורוחי בצפון״. ביום רביעי הקב״ה זימן לי שני אירועים מדהימים, רק בעוונותיי הקב״ה עדיין לא מתחשב בי ונותן לי להתאמץ, אז ביקשתי מהנהג האגדי שלי ניר לקחת אותי לבאר שבע לברית של איתמר ולירון, ומיד לאחר מכן לנסוע לחתונה של דניאל ואופיר, וכאן כבר המלכות של ניר הסתיימה והמלכות של גמליאל החלה, אז ניר וגמליאל אני מברך אתכם בשפע וברכה גדולה על המצוות שאתמול עשיתם עימי.

את המאמר אני מקדיש לשתי משפחות:

הראשונה, מזל טוב גדול לאיתמר ולירון שזכיתם להכניס את בנכם יהודה בבריתו של אברהם אבינו, יהי רצון שתגדלו אותו לבר מצווה, לחופה ולמעשים טובים.

השנייה, מזל טוב לזוג הצעיר דניאל ואופיר גואטה, שיום רביעי בלילה נכנסו לברית הנישואין, יהי רצון שתקויים בכם הברכה: ״בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. אֲשֶׁר בָּרָא שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה. חָתָן וְכַלָּה. גִּילָה רִנָּה. דִּיצָה וְחֶדְוָה. אַהֲבָה וְאַחֲוָה. וְשָׁלוֹם וְרֵעוּת. מְהֵרָה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יִשָּׁמַע בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם. קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה. קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה. קוֹל מִצְהֲלוֹת חֲתָנִים מֵחֻפָּתָם וּנְעָרִים מִמִּשְׁתֵּה נְגִינָתָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מְשַׂמֵּחַ החָתָן עִם הַכַּלָּה״.

לאסתר שחר דובוסרסקי מזל טוב ליום ההולדת שלך שיחול השבוע.

פרשת החודש

״השבת אנו זוכים לקרוא את פרשת פקודי ופרשת החודש יחד.

חז״ל קבעו לנו ארבע פרשיות ייחודיות שעוטפות את חג הפורים שעבר עלינו ברמה הכי טובה שיש, וכל זה מגיע בזכות המסירות נפש שלנו להסיר מעלינו את הקליפות שמגיעות לחיינו בצורות של תהיות והרבה ספק שלא אפשרו לנו תנועה בהווה היום יומי. 

הפרשה הראשונה היא פרשת שקלים, זכר למחצית השקל שאבותינו היו תורמים להחזקת אוהל מועד ובית המקדש. 

הפרשה השניה היא פרשת זכור שמזכירה לנו את מחיית עמלק – ספק, בתודעתנו. 

הפרשה השלישית, פרשת פרה, שתכליתה להודיע לנו שלפני כניסה לימים טובים וחגי ישראל, עלינו לטהר את המחשבות שנצרבו בתודעתנו. 

הפרשה הרביעית היא פרשת החודש שאותה נקרא השבת יחד עם פרשת פקודי, שמסכמת את מהות הספק ומסיימת את התהליך שהתחלנו בראשית חודש אדר. 

מעניין לראות בשלושת הפרשיות שהן פרשת שקלים פרשת זכור ופרשת פרה, היעדים ברורים, וכל שבת כזו מכינה אותנו ליעד השייך אליה וניתן ליישם אותה דרך הכלים הנמצאים בתודעתנו. אבל כשאנו מגיעים לפרשה הרביעית, פרשת החודש, שם נאמר: ״הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, רֹאשׁ חֳדָשִׁים: רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם, לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה״.

מה התובנה שאנו צריכים להיבנות דרכה? חז״ל מסבירים שמהות הפרשה היא לאפשר ליהנות מכוח ההשפעה של ראש חודש ניסן ולהתחדש בכל מה שאנו רגילים לעשות מתוך הרגל ולא מתוך מודעות פנימית, כלומר, להתבונן במצב הקיים ולהכניס בו אלמנטים שתפקידם להוות אמצעי העוזר לנו ליצור שינוי בתודעתנו ולהנציח אותו במציאות החדשה היום יומית שבתוכה אנו חיים.״