ראש חודש סיון התשפ"ד

״את המאמר אני מקדיש למלכת עולם חסד, אם הבית האגדית שמתחתנת בראש חודש סיון. אז מרים קובי מזל טוב ענק מהצוות.

ראש חודש הוא שורשם של כל חגי ישראל שכן כל המועדים נקבעים על פי תחילת החודש. אומר הקדוש ברוך הוא למשה רבנו: ״החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה״ (שמות פרק יב פסוק ב), ״מציאות בה מתחילה עצמאותכם״, והיא המפתח לקביעת המועדים. "מועד" מלשון "מפגש". הקדוש ברוך הוא מבקש ללמד את עם ישראל את סוד המפגש. אך שונה ממלאכי השרת הקבועים במלאכתם, נותנת התורה לעם ישראל את האחריות לקביעת המועד של המפגש: ״אשר תקבעו אתם״ ומעבירה את כובד האחריות מגורל שמימי לאחריות אישית ולאומית. מאז ועד היום אנו מציינים את הלוח העברי, שהוא נבדל ושונה מן הלוח השמשי. והוא הפך להיות מרכיב חשוב לזהות יהודית.

כדי להבין את משמעותו המלאה של ראש חודש, ואת קדושתו ככלי להתפתחות רוחנית, מומלץ לעיין במאמר מקיף בנושא בקישור הזה: ראש חודש.

חודש סיון הוא החודש השלישי למניין שאנו מונים מניסן, והתשיעי למניין שאנו מונים מתשרי. מזל החודש הוא תאומים. מעלה מיוחדת קיימת בראש חודש סיון, שעליו נאמר: ״בַּחֹדֶשׁ, הַשְּׁלִישִׁי, לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם–בַּיּוֹם הַזֶּה, בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי״. ראש חודש סיון הוא היום בו אנו יכולים לבקש עזרה מכוח ההשפעה שמגיע מהקב״ה לשחרר אותנו מדפוסים שמשאירים אותנו בערך נמוך. בכל חודש מתקיים כוח השפעה המנכיח תכונת אופי בנפש האדם. בחודש סיון אנו עובדים על ״הילוך פנימי״ שמאפשר לנו התפתחות מבחינה רוחנית וערכית ולשאוף להיות טובים יותר. יתרה מכך, ״ההילוך הפנימי״ מסייע לנו להיות אנושיים יותר – לדבר, לכתוב, לצייר ואפילו לאהוב, כל אלו הינן פעולות טבעיות לנו. 

״וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ״, יציאתם של בני ישראל ממצרים הייתה מלווה בתופעות של הפרד ומשול, כלומר כל הדעות של מצרים נספגו בתוך ההנהגה של בני ישראל. לאחר מסע מפרך וניקוי תודעות אלו, עם ישראל מגיע בראש חודש סיון להר סיני מאוחד ומאורגן. כפי שהתורה מעידה: ״וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר״. במסע של בני ישראל ישנה נקודת אחיזה חומרית, היציאה מארץ מצרים לכיוון ארץ ישראל. ובתוך מסע זה ישנו עוד מסע אזוטרי-נסתר, הליכה רוחנית, מסע של התקדמות ועליה בשליחות-ביעוד-בתיקון, אשר מביא אותנו ממצב אחד למצב נעלה ממנו שזאת אחדות מוחלטת, ביטול כל סוג של מחלקות, אפילו בתוך הלב, וכל זה מתבצע תוך כדי תנועה של עשיה. כדי שנוכל להשיג את המעבר ממקום נמוך למקום גבוה אנחנו צריכים להתבונן ולראות בעיני רוחנו איך ההשגחה מזמנת לנו תקופות קשות, מורכבות מאוד ובלתי מובנות, ומצד שני ההשגחה מזמנת לנו תקופות מועילות שמאפשרות להנות מהסביבה. כל זה תלוי בעיני המתבונן.

ישנו הבדל בין אדם שרואה את הסביבה מתוך ערך נמוך ואדם שרואה את הסביבה מתוך ערך מלא, וכל המבנה עובר דרך מערכת ערכים שמעניקה משמעות מיוחדת לחיים שלנו. ערכים אלו מייצגים את המהות הייחודית והאישית שלנו, הערכים הם המצפון, המגדלור שמכוון אותנו. הערכים מעניקים לנו את ההרגשה שמה שאנחנו עושים הוא נכון או לא נכון, הוא טוב או לא טוב, הוא צודק או טועה, חכם או מטופש. הערכים הם ביטוי של פעילויות המערכת הרגשית שלנו, שנותנים טעם וצבע לחיים. 

למערכת הרציונלית אין יכולת להתמודד עם התשוקות והמאווים שלנו. לפעמים אנחנו פועלים בהתאם למערכת הערכים שמניעה אותנו מבלי שאנו מודעים אליה כלל, ודווקא במקרים האלה שלכאורה אינם הגיוניים, מסתבר שהמערכת הרציונלית נרתמת ומגייסת הסברים רציונליים להצדקת הפעולות הרגשיות שלנו. פעולות שנעשות בהתאם לערכים החשובים לנו מביאות לתחושת סיפוק ואושר, לחילופין פעולות שאינן בהתאם לערכים שלנו יוצרות תחושת קונפליקט ערכי וברוב המקרים איננו מודעים להימצאותנו בקונפליקט ערכי.

כשאנו נמצאים במתאם ערכי נמוך כל האנרגיות והמשאבים מתרוקנים ובמקומם מופיעות תחושות עייפות, עצלנות, חוסר אכפתיות. לעומת זאת כשאנו נמצאים במתאם ערכי מלא אנחנו מחוברים לכל היכולות, הכישורים, האנרגיות והמשאבים שקיימים בנו. במצב זה אנו חשים תשוקה, התלהבות, שמייצרות את ההצלחות ואת ההישגים הגדולים שלנו. אדם שרוצה ליצור תודעה משנה מציאות צריך לקחת את הפעולה בסוף לעשייה. החלק המשלים של חוש ההילוך, הוא האומץ לעשות שינוי באופי שלנו כדי שנוכל לצעוד לעבר התכלית.״